מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תְּשׁוּרָה [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
תשורה
הגייה *
tshura
חלק דיבר
שם־עצם
מין
נקבה
שורש
ש־ו־ר
דרך תצורה
משקל תְּקוּלָה
נטיות
תְּשׁוּרַת־, ר׳ תְּשׁוּרות
לשון המקרא שי , מתנה ; מענק בעל ערך מסוים, הניתן כאות תודה. לעתים קרובות על הארחה .
”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ“ (שמואל א׳ ט , פסוק ז )
”דּוֹדִי נָתַן תְּשׁוּרָה לִי: / פְּרוּטָה אַחַת שְׁחוּקָה – / יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מִי? / לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה!“ (לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה , מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת ) .
"ביד האל וכוח גבורתו - לחיות ימים ספורים , או אף רבים - אינם תשורה , אלא פקודה וצו, חיה תחיה ! אם בשמחה או אם בצער - חיה תחיה". (יצחק קצנלסון , "על נהרות בבל")
המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
בלשון הפיוט של יניי תשורה "משמשת כינוי למילה קרבן [1] .
השוו ערבית שֻׂרַ سُرَّ להיות מאושר ,מרוצה, שמח.
תיבת 'תֵּשׁוּ' tešū מתעודות נוזי בהוראת גולגולת או קרן חיה המשמשת ככוס -שתייה [2] .
פרשנות מסורתית [ עריכה ]
1: רש"י - "ותשורה" - תרגם יונתן, ומדעם דכשר, מלשון יושר, ומנחם פירש תשורה לשון תקרובת, ו'ראות פני מלך ואדם חשוב' - לשון ”אֲשׁוּרֶנּוּ“ (במדבר כד , פסוק יז ) , ונראין דבריו!
מילים נרדפות [ עריכה ]
↑ 'פיוטי יניי', ביאורים ופרושים - עם הצעות מנומקות לתיקונים והשלמות (כרך משלים) הוצ'-ראובן מס, ירושלים 2005 מאת: נחום מאיר ברוזניק. עמוד: 127,218
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"tešū" , page - 375