תשורה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תְּשׁוּרָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תשורה
הגייה* tshura
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ש־ו־ר
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות תְּשׁוּרַת־, ר׳ תְּשׁוּרות
  1. לשון המקרא מתנה.
    • ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ“ (שמואל א׳ ט, פסוק ז)
    • ”דּוֹדִי נָתַן תְּשׁוּרָה לִי: / פְּרוּטָה אַחַת שְׁחוּקָה – / יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מִי? / לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה!“ (לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּהערך מקביל בוויקיפדיה, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת).
    • "ביד האל וכוח גבורתו - לחיות ימים ספורים , או אף רבים - אינם תשורה , אלא פקודה וצו, חיה תחיה ! אם בשמחה או אם בצער - חיה תחיה". (יצחק קצנלסון, "על נהרות בבל")

גיזרון[עריכה]

  • המילה מופיעה במרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
  • בלשון הפיוט של יניי תשורה "משמשת כינוי למילה קרבן [1].
  • השוו ערבית שֻׂרַ سُرَّ להיות מאושר,מרוצה, שמח.
  • תיבת 'תֵּשׁוּ' tešū מתעודות נוזי בהוראת גולגולת או קרן חיה המשמשת ככוס-שתייה [2].

פרשנות מסורתית[עריכה]

  • 1: רש"י - "ותשורה" - תרגם יונתן, ומדעם דכשר, מלשון יושר, ומנחם פירש תשורה לשון תקרובת, ו'ראות פני מלך ואדם חשוב' - לשון ”אֲשׁוּרֶנּוּ“ (במדבר כד, פסוק יז), ונראין דבריו!

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תשורה
  • שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר


סמוכין[עריכה]

  1. 'פיוטי יניי', ביאורים ופרושים - עם הצעות מנומקות לתיקונים והשלמות (כרך משלים) הוצ'-ראובן מס, ירושלים 2005 מאת: נחום מאיר ברוזניק. עמוד: 127,218
  2. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"tešū" , page - 375