תשורה

תְּשׁוּרָה

לשון המקרא שי, מתנה; מענק בעל ערך מסוים, הניתן כאות תודה. לעתים קרובות על הארחה.
- ”וַיֹּאמֶר שָׁאוּל לְנַעֲרוֹ וְהִנֵּה נֵלֵךְ וּמַה נָּבִיא לָאִישׁ כִּי הַלֶּחֶם אָזַל מִכֵּלֵינוּ וּתְשׁוּרָה אֵין לְהָבִיא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים מָה אִתָּנוּ“ (שמואל א׳ ט, פסוק ז)
- ”דּוֹדִי נָתַן תְּשׁוּרָה לִי: / פְּרוּטָה אַחַת שְׁחוּקָה – / יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מִי? / לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה!“ (לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה, מאת חיים נחמן ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת).
- "ביד האל וכוח גבורתו - לחיות ימים ספורים , או אף רבים - אינם תשורה , אלא פקודה וצו, חיה תחיה ! אם בשמחה או אם בצער - חיה תחיה". (יצחק קצנלסון, "על נהרות בבל")

המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
בלשון הפיוט של יניי תשורה "משמשת כינוי למילה קרבן ^[1].
השוו ערבית שֻׂרַ سُرَّ להיות מאושר,מרוצה, שמח.
תיבת 'תֵּשׁוּ' tešū מתעודות נוזי בהוראת גולגולת או קרן חיה המשמשת ככוס-שתייה ^[2].

1: רש"י - "ותשורה" - תרגם יונתן, ומדעם דכשר, מלשון יושר, ומנחם פירש תשורה לשון תקרובת, ו'ראות פני מלך ואדם חשוב' - לשון ”אֲשׁוּרֶנּוּ“ (במדבר כד, פסוק יז), ונראין דבריו!

↑ 'פיוטי יניי', ביאורים ופרושים - עם הצעות מנומקות לתיקונים והשלמות (כרך משלים) הוצ'-ראובן מס, ירושלים 2005 מאת: נחום מאיר ברוזניק. עמוד: 127,218
↑ The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"tešū" , page - 375