מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
אונייה שטה בים
- נע על פני המים.
- ”יֹשְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ; חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ח)
- ”...וְהַדּוֹלֵג מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהַקּוֹפֵץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְהָעוֹף הַפּוֹרֵחַ, וְטַלִּית הַמְנַפְנֶפֶת, וּסְפִינָה שֶׁהִיא שָׁטָה עַל פִּנֵי הַמָּיִם.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק ח, משנה ה)
- ”וְאֵלּוּ הֵן מִשּׁוּם שְׁבוּת, לֹא עוֹלִין בָּאִילָן, וְלֹא רוֹכְבִין עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה, וְלֹא שָׁטִין עַל פְּנֵי הַמַּיִם.“ (משנה, מסכת ביצה – פרק ה, משנה ב)
- ”הַשָּׁט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הַנִּתָּזִין, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן.“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ה, משנה ב)
- ”והספינה שטה בלט ובנחת במורד הנהר, כי נשאוה המים.“ (דון קישוט, מאת מיגל דה סרוואנטס, תרגום: ח"נ ביאליק, באתר מאגרים)
- לשון המקרא הָלַךְ אָנֶה וָאָנָה, נָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.
- ”שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ, וְטָחֲנוּ בָרֵחַיִם אוֹ דָכוּ בַּמְּדֹכָה; וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אֹתוֹ עֻגוֹת, וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן.“ (במדבר יא, פסוק ח)
- ”וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ; וַיָּבֹאוּ מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם, יְרוּשָׁלִָם.“ (שמואל ב׳ כד, פסוק ח)
- ”וַיֹּאמֶר יהוה אֶל־הַשָּׁטָן, מֵאַיִן תָּבֹא; וַיַּעַן הַשָּׁטָן אֶת־יהוה וַיֹּאמַר, מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ.“ (איוב א, פסוק ז)
- מן ש-ו-ט. ארמית: שיט, שָׁיִט.
- 5. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי כלי שיט קטנים ומעגנות (תשע"ג), 2013.
- רש"י על יחזקאל כז ח: "היו שטים לך" - תופסי משוטיך להנהיגך.
- מלבי"ם על יחזקאל כז ח: "שטים". אוחזי המשוטים להנהיג הספינה.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | שט |
| הגייה* | Sat |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ו־ט |
| דרך תצורה | בינוני של בניין קל |
| נטיות | נ"ר: שָׂטֵי־ |
- לשון המקרא מִי שֶׁסּוֹטֶה מִן הַדֶּרֶךְ, סוֹרֵר וּמִתְנַגֵּד.
- ”אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם יְהוָה מִבְטַחוֹ; וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב“ (תהילים מ, פסוק ה)
- ”וְשַׁחֲטָה שֵׂטִים, הֶעְמִיקוּ; וַאֲנִי, מוּסָר לְכֻלָּם“ (הושע ה, פסוק ב)
- מופיע גם בצורת "סֵטִים": ”לֹא אָשִׁית לְנֶגֶד עֵינַי דְּבַר בְּלִיָּעַל עֲשֹׂה סֵטִים שָׂנֵאתִי לֹא יִדְבַּק בִּי“ (תהלים קא, פסוק ג)
