פלס

יש להוסיף לדף זה את הערך: פֻּלַּס.

פֶּלֶס

לשון המקרא כלי מדידה העשוי למדוד משקל.
- ”פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיהוָה מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס“ (משלי טז, פסוק יא).
- ”מִי מָדַד בְּשָׁעֳלוֹ מַיִם וְשָׁמַיִם בַּזֶּרֶת תִּכֵּן וְכָל בַּשָּׁלִשׁ עֲפַר הָאָרֶץ וְשָׁקַל בַּפֶּלֶס הָרִים וּגְבָעוֹת בְּמֹאזְנָיִם“ (ישעיהו מ, פסוק יב)
עברית חדשה כלי מדידה המכיל נוזל ומודד אלכסון ויישור של משטחים ביחס לפני כדור הארץ.

י"מ שהפלס המקראי היה גם כן מודד יישור, והיה מונח על מוט המאזניים למדוד את נטייתו בדיוק רב. ראו גם הפועל פִּלֵּס.

ערך בוויקיפדיה: פלס בנאים

לשון המקרא שקל ומדד. בעיקר בהשאלה, בחן את טיב העניין. בדק את מעשיו.
- ”אַף בְּלֵב עוֹלֹת תִּפְעָלוּן בָּאָרֶץ חֲמַס יְדֵיכֶם תְּפַלֵּסוּן“ (תהלים נח, פסוק ג)
לשון המקרא יישר. ביטל והעביר עקמימות.
- ”כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס“ (משלי ה, פסוק כא)
לשון המקרא סידר את הדרך. סילק מכשולים ואפשֵׁר מעבר. תיקן נתיב מקולקל.
- ”יְפַלֵּס נָתִיב לְאַפּוֹ לֹא חָשַׂךְ מִמָּוֶת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם לַדֶּבֶר הִסְגִּיר“ (תהלים עח, פסוק נ)
[עממי] עבר בדרך למרות מכשולים.
- הוא פילס דרך בין רבבות האנשים.

1. נגזר משם כלי המדידה פֶּלֶס 2. שורש המילה בתנ"ך משמעו העיקרית יישור. בדרך כלל בהקשר לדֶּרֶךְ

הפועל נמצא כמה פעמים במקרא והוראתו תלויה בפרשנות. בתהלים נח הנ"ל י"מ לשון יישור (2) כלומר שמציג את עוולותיו כישרות.

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פלס
הגייה^*	palas
חלק דיבר	שם עצם (תואר)
מין	זכר
שורש	פ־ל־ס
דרך תצורה	משקל קַטָּל
נטיות	נ׳ פַּלֶסֶת, ר׳ פַּלָּסִים, נ"ר פַּלָסוֹת

עברית חדשה [צבא] אדם-לוחם שעוסק בפינוי מוקשים.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

ערך בוויקיפדיה: פלס (צבא)