סרר

סָרַר[עריכה]

לשון המקרא מרד פרק עול
- ”פֵּרַשְׂתִּי יָדַי כָּל הַיּוֹם אֶל עַם סוֹרֵר הַהֹלְכִים הַדֶּרֶךְ לֹא טוֹב אַחַר מַחְשְׁבֹתֵיהֶם“ (ישעיהו סה, פסוק ב)
- ”כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל“ (הושע ד, פסוק טז)
- ”שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים“ (ישעיהו א, פסוק כג)
- ”וְלֹא שָׁמְעוּ לְמִצְו‍ֹתֶיךָ וּבְמִשְׁפָּטֶיךָ חָטְאוּ בָם..וַיִּתְּנוּ כָתֵף סוֹרֶרֶת וְעָרְפָּם הִקְשׁוּ וְלֹא שָׁמֵעוּ“ (נחמיה ט, פסוק כט)
- ”הֹמִיָּה הִיא וְסֹרָרֶת בְּבֵיתָהּ לֹא יִשְׁכְּנוּ רַגְלֶיהָ“ (משלי ז, פסוק יא)

כפילות הרי"ש הפועל סר מדרך הישר.
הפועל סורר ב ”דרכי סורר ויפשחני“ (איכה ג, פסוק יא) הפועל ניטה בצורה שונה ולפי חלק מהפרשנויות משמעותו אחרת א. לשון סיר -קוץ.

השורש ס־ר־ר הוא שורש מגזרת השלמים.