כילי

כִּילַי (גם כֵּלַי)[עריכה]

לשון המקרא אדם רע מעללים החורש רעות.
- ”לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב; וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ. [...] וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא, זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל עֲנִיִּים...“ (ישעיהו לב, פסוקים ה – ז)
עברית חדשה אדם שאינו מסוגל לתת מרכושו לזולת.
- ”ואני כילי אינני! לא אחת ולא שתים יבואו אלי בעלי-בתים לבקש נדבה, ואני נותן! הם מבקשים נדבות גדולות, סכומים הגונים – ואני נותן!“ (הנדיב, מאת יצחק ליבוש פרץ, בפרויקט בן יהודה)

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בצמד הפסוקים לעיל. קרוב אל נוכל. המשמעות החדשה מהבנה שגויה מעט בפסוק.

השורש נ־כ־ל הוא שורש מגזרת השלמים.