שעה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שָׁעָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שעה
הגייה* sha׳a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־ע־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָה
נטיות ר׳ שָׁעוֹת, זוגי; שְׁעָתַיִם; שְׁעַת־, ר׳ שְׁעוֹת־
  1. לשון חז"ל נקודה בזמן. עת.
    • ”מי שיש לו בור לפנים מביתו של חברו, נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין“ (משנה, מסכת בבא בתראפרק ו, משנה ה)
    • "היא צריכה לדעת, שמוטלת עליה בשעה זו אחריות גדולה. עליה לבחור ולאסוף תחת צל קורתה את האנשים המתאימים לתפקיד השעה" (בשעה זו)
    • ואב"א אחימאיר הרגיש וידע, שהנעשה על-ידי העם היהודי והתנועה הציונית בשעה ההיא, הן בארץ והן בגולה, אין בו תשובה לסכנות השעה. (יצחק שמיר אב"א אחימאיר[1])
  2. לשון חז"ל משך זמן שאורכו חלק אחד מ־24 של היממה
  3. ציון הזמן, תיאור נקודת הזמן ביממה.
    • "באיזו שעה נפגש מחר?" "בשעה ארבע אחרי הצהרים"
  4. בהשאלה: זמן ממושך.
    • "שעה שאני מחפש את הים."

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: hour‏‏‏‏
  • יידיש: שעה‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שעה
  • על שעה ויחידות זמן אחרות, במעגלות הזמן, אתר האקדמיה ללשון עברית, ספטמבר 2013.

הערות שוליים[עריכה]

  1. "נאום ראש הממשלה - יצחק שמיר", הוצאת "יאיר" ע"ש אברהם שטרן, 1990. דברים שנשא במלאת 25 שנה לפטירתו של אב"א אחימאיר

שָׁעָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא שעה
שורש וגזרה שׁ־ע־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. פנה, שם לב, התיחס.
    • ”וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.“ (בראשית ד, פסוק ה)
    • שְׁעֵה שַׁוְעָתֵינוּ (מצוי בתחינות ופיוטים)
    • הוא לא שעה לתחנוניה ועזב את הבית.
  2. [מקרא] סיפר, התעסק ודיבר בענין.
    • "ואַל יִשְׁעוּ בְּדִּבְרֵי שָׁקֶר" (שמות)
    • "וְאֶשְׁעֶה בְּחֻקֶּיךָ תָּמִיד" (תהלים קיט)

גיזרון[עריכה]

שורש מקראי הגיזרון נתון למחלוקת.

פרשנים מפרשים[עריכה]

דעת רש"י: בפסוק אל ישעו בדברי שקר, מפרש לשון ארמית -סיפור (אישתעי). ולשיטתו יש שני שורשים שעה -פנה, ושעה -סיפר. "שְׁעֵה מֵעָלָיו" (איוב) -פנה מעליו. ועוד. דעת החזקוני (מובא גם באב"ע) שהשורש השני שעה לשון רפיון. דעת אבן עזרא: שורש ש.ע.ן השענות אל ישעו - אל ישענו. וכן דעת התרגום המיוחס ליונתן.