שעה

שָׁעָה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שעה
הגייה*	shaa
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	שׁ־ע־י/ה
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ שָׁעוֹת, שְׁעוֹת־; זוגי שְׁעָתַיִם; שְׁעַת־

1. לשון חז"ל נקודה בזמן. עת.

   • ”אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ, בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים, וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה ג)
   • ”כָּל שָׁעָה שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל, מַאֲכִיל לַבְּהֵמָה לַחַיָּה וְלָעוֹפוֹת, וּמוֹכְרוֹ לַנָּכְרִי, וּמֻתָּר בַּהֲנָאָתוֹ.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ב, משנה א)
   • ”אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁאָמַר הָאָב בִּשְׁעַת מִיתָתוֹ שְׁטָר זֶה אֵינוֹ פָרוּעַ, הוּא נוֹטֵל שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ז, משנה ז)
   • ”רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר, אַל תְּרַצֶּה אֶת חֲבֵרְךָ בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ, וְאַל תְנַחֲמֶנּוּ בְּשָׁעָה שֶׁמֵּתוֹ מֻטָּל לְפָנָיו, וְאַל תִּשְׁאַל לוֹ בִּשְׁעַת נִדְרוֹ, וְאַל תִּשְׁתַּדֵּל לִרְאוֹתוֹ בִּשְׁעַת קַלְקָלָתוֹ.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה יח)

2. לשון חז"ל משך זמן שאורכו חלק אחד מ־24 של היממה

   • ”(וְגוֹמְרָהּ) עַד הָנֵץ הַחַמָּה; רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.“ (משנה, מסכת ברכות – פרק א, משנה ב)
   • ”עברה ו' שעות ולא ראתה אסור לשמש כל היום...“ (תוספתא, מסכת נידה – פרק ט, הלכה ב)
   • "באיזו שעה נפגש מחר?" "בשעה ארבע אחרי הצהרים"

3. [עממי] בהשאלה: זמן ממושך.

   • שעה שאני מחפש את הים.

גיזרון

• מארמית: למשל ”כְּשָׁעָה חֲדָה“ (דניאל ד, פסוק טז) או ”בַּהּ-שַׁעֲתָא“ (דניאל ד, פסוק ל) יתכן שהמשמעות במקור לשון עכבה כמו בפועל שָׁעָה.

צירופים

• אותה שעה
• השעה משחקת לו
• השעות הקטנות
• חיי שעה
• דיה לצרה בשעתה
• יפה שעה אחת קודם
• צו השעה
• הוראת שעה
• שעה ארוכה
• שעה עגולה
• שעה קלה
• שעה תמימה
• שעת הש'
• שעת חרום
• שעת כושר
• שעת שיא

נגזרות

• שעון
• שעתי

תרגום

• אנגלית: hour‏‏‏‏
• יידיש: שעה‏‏‏‏

ראו גם

• דקה
• שנייה
• רגע

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: שעה

• על שעה ויחידות זמן אחרות, במעגלות הזמן, אתר האקדמיה ללשון עברית, ספטמבר 2013.

שָׁעָה ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	שעה
שורש וגזרה	שׁ־ע־י/ה
בניין	פָּעַל (קַל)

1. פנה, שם לב, התיחס.

   • ”וְאֶל-קַיִן וְאֶל-מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה וַיִּחַר לְקַיִן מְאֹד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו.“ (בראשית ד, פסוק ה)
   • שְׁעֵה שַׁוְעָתֵינוּ (מצוי בתחינות ופיוטים)
   • הוא לא שעה לתחנוניה ועזב את הבית.

2. לשון המקרא סיפר, התעסק ודיבר בענין.

   • "ואַל יִשְׁעוּ בְּדִּבְרֵי שָׁקֶר" (שמות)
   • "וְאֶשְׁעֶה בְּחֻקֶּיךָ תָּמִיד" (תהלים קיט)

גיזרון

• בערבית קיים השורש ( ش ي ء ; š-y-ʾ) ממנו נוצקה המילה شَاءَ שאא' - במשמעות: כוונה, רצון. ראו גם בערבית אנ-שאא'-אללה ="ברצון האל"( בחוגי הלוקאל - אקדמיה וכהניה, גזרונו של שורש מקראי זה עדין נתון למחלוקת).
• השורש ש־ע־ה קיים בהוראה זו גם בארמית. מתקשר עם הביטוי המקראי-"ואשא..." . בלשון געז, "וֲשְׂאַ"- בהוראת אמר,השיב .

פרשנים מפרשים

דעת רש"י: בפסוק אל ישעו בדברי שקר, מפרש לשון ארמית -סיפור (אישתעי). ולשיטתו יש שני שורשים שעה -פנה, ושעה -סיפר. "שְׁעֵה מֵעָלָיו" (איוב) -פנה מעליו. ועוד. דעת החזקוני (מובא גם באב"ע) שהשורש השני שעה לשון רפיון. דעת אבן עזרא: שורש ש.ע.ן השענות אל ישעו - אל ישענו. וכן דעת התרגום המיוחס ליונתן.