לדלג לתוכן

שואה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שׁוֹאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שואה
הגייה* sho'a
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־א־י/ה
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות ר׳ שׁוֹאוֹת; שׁוֹאַת־, ר׳ שׁוֹאוֹת־
  1. אסון איום ונורא.
    • ”בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה) פַּחְדְּכֶם, וְאידכֶם כְּסוּפָה יֶאתה - בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז).
    • ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה (צ"ל השתאה) וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו)
    • ”וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי (ישעיהו מז, פסוק יא)
    • ”אין אני יודע חג, אשר הרבה כל-כך להביא עלינו פורעניות ושואה ואסון, כחג הזה“ (פּסח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
    • למרות הראיות, יש המכחישים עד עצם היום הזה את קיומה של שואת הארמנים
  2. כינוי להשמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה.
    • יש האומרים שנזקי השואה ניכרים בחברה הישראלית אף כיום
  3. [סלנג] בהשאלה מן (1): קשה, בלתי נסבל.

גיזרון[עריכה]

  • תרגום השבעים מתרגם את התיבה הסתומה: שאוה (משלי א, פסוק כז) בצורה שהגייתה: טורֻבּוֹס (θόρυβος) בהוראת: שאון, המייה טורדנית כצליל רעש אדמה מטיל-אימה. וכנראה שמתרגם עברי קדום רשם תחת התיבה שאון (משלי א, פסוק כז) את המילה בעלת הכתיב המשובש: שאוה (משלי א, פסוק כז) החולקת עם התיבה המקורית דמיון צורני ותו לא. בשונה מהמשמעות הנפוצה בימינו, רבים מהפרשנים הקלאסיים מפרשים שואה בהוראת שממה (ראב"ע ורד"ק ואברבנאל בישעיהו מו,11) או 'מהומה הבאה פתאום' (רד"ק, תהילים לה,8) או 'המיה גדולה' (רלב"ג, משלי א, 27). [דרוש מקור]. פרשני המקרא בעבר קושרים לפועל שאה (כמו השתאה השתאות) -תגובת האדם לפליאה והלם. [דרוש מקור]
  • וכנראה שגם תיבת שֹׁאָה (צפניה א, פסוק טו) יסודה בתיבת:"השתאה", כמוצע לקמן: ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם השתאה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו) שכן תרגום השבעים מתרגם שֹׁאָה (צפניה א, פסוק טו) בתיבה שהגייתה: א-הוֹרס (ἄωρος) מילולית: יום ללא זמן, או בתרגום חופשי: יום בו הזמן עצר מלכת
  • אפולֶיא (απώλεια) בהוראת אובדן (של חפץ) היא התחליף שבתרגום השבעים לתיבתשׁוֹאה/(יתכן והכתיב הוא: שד)“ (ישעיהו מז, פסוק יא) (shod).

נגזרות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שואה