שואה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שׁוֹאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שואה
הגייה* sho'ah
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש שׁ־א־י/ה
דרך תצורה משקל קְטוֹלָה
נטיות ר׳ שׁוֹאוֹת; שׁוֹאַת־, ר׳ שׁוֹאוֹת־
  1. אסון איום ונורא, חורבן.
    • ”בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה) פַּחְדְּכֶם וְאֵידְכֶם כְּסוּפָה יֶאֱתֶהבְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז).
    • ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו)
    • ”וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי“ (ישעיהו מז, פסוק יא)
    • ”אין אני יודע חג, אשר הרבה כל-כך להביא עלינו פורעניות ושואה ואסון, כחג הזה“ (פּסח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
    • יש המכחישים עד עצם היום הזה את קיומה של שואת הארמנים.
  2. כינוי להשמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה. במשמעות זו נהוג להשתמש בה"א הידיעה: השואה.
    • כשישה מיליון יהודים נרצחו בשואה.
  3. [סלנג] בהשאלה (1): קשה, בלתי נסבל.

גיזרון[עריכה]

  • בשונה מהמשמעות הנפוצה בימינו, רבים מהפרשנים הקלאסיים מפרשים שזו שממה (ראב"ע ורד"ק ואברבנאל בישעיהו מו,11) או 'מהומה הבאה פתאום' (רד"ק, תהילים לה,8) או 'המיה גדולה' (רלב"ג, משלי א, 27).
  • פרשני המקרא קושרים לפועל שאה (כמו השתאה השתאות) -תגובת האדם לפליאה והלם.

נגזרות[עריכה]

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]


ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: שואה