שואה
שׁוֹאָה[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שואה |
הגייה* | sho'a |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | שׁ־א־י/ה |
דרך תצורה | משקל קְטוֹלָה |
נטיות | ר׳ שׁוֹאוֹת; שׁוֹאַת־, ר׳ שׁוֹאוֹת־ |
- אסון איום ונורא.
- ”בְּבֹא כשאוה (כְשׁוֹאָה / כְשאון) פַּחְדְּכֶם, וְאידכֶם כְּסוּפָה יֶאתה - בְּבֹא עֲלֵיכֶם צָרָה וְצוּקָה“ (משלי א, פסוק כז).
- ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה (צ"ל השתאה) וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו)
- ”וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ וְתִפֹּל עָלַיִךְ הֹוָה לֹא תוּכְלִי כַּפְּרָהּ וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי“ (ישעיהו מז, פסוק יא)
- ”אין אני יודע חג, אשר הרבה כל-כך להביא עלינו פורעניות ושואה ואסון, כחג הזה“ (פּסח, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
- יש המכחישים עד עצם היום הזה את קיומה של שואת הארמנים.
- כינוי להשמדת יהודי אירופה במלחמת העולם השנייה.
- מסתבר שחברת ויזה כמו גם e-dream האירופית ימ"ש שמטֶה גנביה יושב בספרד פועלות בגזל ועושק בעלי מוגבלות, נכדים לניצולי-שואה , בעזרת הונאת החיוב המושהה הקרוי ביבשושיות של נוכלים:"דמי מנוי"
- [סלנג] בהשאלה מן (1): קשה, בלתי נסבל.
גיזרון[עריכה]
- תרגום השבעים מתרגם את התיבה הסתומה: ”שאוה “ (משלי א, פסוק כז) בצורה שהגייתה: טורֻבּוֹס (θόρυβος) בהוראת :שאון, המייה טורדנית כצליל רעש אדמה מטיל-אימה. וכנראה שמתרגם עברי קדום רשם תחת התיבה ”שאון “ (משלי א, פסוק כז) את המילה: ”שאוה “ (משלי א, פסוק כז) בעלת הכתיב המשובש החולקת עם התיבה המקורית דמיון צורני ותו לא . בשונה מהמשמעות הנפוצה בימינו, רבים מהפרשנים הקלאסיים מפרשים שזו שממה (ראב"ע ורד"ק ואברבנאל בישעיהו מו,11) או 'מהומה הבאה פתאום' (רד"ק, תהילים לה,8) או 'המיה גדולה' (רלב"ג, משלי א, 27).[דרוש מקור] . פרשני המקרא בעבר קושרים לפועל שאה (כמו השתאה השתאות) -תגובת האדם לפליאה והלם.[דרוש מקור]
- וכנראה שגם תיבת ”שֹׁאָה “ (צפניה א, פסוק טו) יסודה בתיבת:"השתאה", כמוצע לקמן: ”יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם השתאה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל“ (צפניה א, פסוק טו) שכן תרגום השבעים העתיק מתרגם ”שֹׁאָה “ (צפניה א, פסוק טו) בתיבה שהגייתה: א-הורס (ἄωρος) מילולית: יום ללא זמן, או בתרגום חופשי: יום בו הזמן עצר מלכת ( (ἄ-ωρος מיסוד hour באנגלית+מילת שלילה)
- אפולֶיא (απώλεια) בהוראת אובדן (של חפץ) היא התחליף שבתרגום השבעים לתיבת ”שׁוֹאה/(יתכן והכתיב הוא: שד)“ (ישעיהו מז, פסוק יא) (shod) .
נגזרות[עריכה]
ניגודים[עריכה]
צירופים[עריכה]
- הכחשת שואה (2)
- המיט שואה (1)
- יום הזכרון לשואה ולגבורה (2)
- יום השואה (2)
- ניצול שואה (2)
- נִצוּל השואה
- שואה גרעינית (1)
- שואה ומשואה (1)
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: catastrophe, disaster (1), holocaust (2)
- ערבית: كارثة (1), هولوكوست (2)
- צרפתית: Shoah (2)
- רוסית: катастрофа (1), Холокост (2)
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
ערך בוויקיפדיה: שואה |