גמלת

גַּמֶּלֶת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גמלת
הגייה^*	gamelet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־מ־ל
דרך תצורה	משקל קַטֶּלֶת
נטיות	ר׳ גַּמָּלוֹת; גַּמֶּלֶת־, ר׳ גַּמְלוֹת־

לשון חז"ל שיירת גמלים, אורחת גמלים להובלת משאות.
- ”הַחַמֶּרֶת וְהַגַּמֶּלֶת הָעוֹבֶרֶת מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, הֲרֵי אֵלּוּ מַצִּילִין אוֹתָהּ.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק י, משנה ה).
- ”ושוב גמלת באה בקול מצילות; הולכה וחוצה בין עדרי הצאן שורה ארוכה של גמלים נושאים שקי שומשמין.“ (מגילת חנניה, מאת ש' בן-ציון, בפרויקט בן יהודה)
- ”רֵיחַ פַּרְדֵּסִי-אָבִיב / שִׁיר-צִלְצַל גַּמֶּלֶת. / חֵיל-חוֹלוֹת לַיָּם סָבִיב / צֵל שִׁקְמָה נוֹפֶלֶת.“ (הוֹי, אַרְצִי! מוֹלַדְתִּי!, מאת שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)

רבי עובדיה מברטנורא על משנה סנהדרין י ה: "החמרת והגמלת - שיירא של חמרים ושל גמלים...".