רז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רָז[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | רז |
| הגייה* | raz |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ר־ו־ז |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ רָזִים, רָזֵי־ |
- דבר סתר; דבר שאינו ידוע לאיש.
- ”...רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ...“ (דניאל ד, פסוק ו)
- ”...וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה א)
- שם פרטי לזכר.
גיזרון[עריכה]
- מארמית: רָז. המילה מופיעה בתנ"ך רק בחלקים הארמיים שבדניאל.