רז

רָז

דבר סתר; דבר שאינו ידוע לאיש.
- ”...רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ...“ (דניאל ד, פסוק ו)
- ”לִפְנֵי זָר אַל תַּעַש רָז, כִּי לֹא תֵדַע מַה יֵּלֶד סוֹפוֹ.“ (בן סירא ח, פסוק כד)
- ”תֵּן לִבְּךָ לְהִתְיָרֵא מִמֶּנּוּ, הֱיֵה לוֹ כִּמְגַלֶּה רָז.“ (בן סירא יב, פסוק יב)
- ”...וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה א)
שם פרטי לזכר.

מארמית: רָז, במקור מפרסית: راز (ראז), נגזרת של رها‎ (רהא) – חפשי. המילה מופיעה בתנ"ך רק בחלקים הארמיים שבדניאל.