רז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
רָז[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | רז |
הגייה* | raz |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ו־ז |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ רָזִים, רָזֵי־ |
- דבר סתר; דבר שאינו ידוע לאיש.
- ”...רוּחַ אֱלָהִין קַדִּישִׁין בָּךְ וְכָל רָז לָא אָנֵס לָךְ...“ (דניאל ד, פסוק ו)
- ”...וְנוֹתֶנֶת לוֹ מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה וְחִקּוּר דִּין, וּמְגַלִּין לוֹ רָזֵי תוֹרָה...“ (משנה, מסכת אבות – פרק ו, משנה א)
- שם פרטי לזכר.
גיזרון[עריכה]
- מארמית: רָז. המילה מופיעה בתנ"ך רק בחלקים הארמיים שבדניאל.