מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מטפחת |
| הגייה* | mitpakhat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ט־פ־ח |
| דרך תצורה | משקל מִקְטֶלֶת |
| נטיות | ר׳ מִטְפַּחוֹת |
נערה לובשת מטפחת ראש (1)
מטפחת (2)
- יריעה רחבה של אריג רך ודק המשמש ככיסוי ראש לנשים, צוואר וכו'.
- ”הַמַּחֲלָצוֹת וְהַמַּעֲטָפוֹת וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהָחֲרִיטִים.“ (ישעיהו ג, פסוק כב)
- ”וַיֹּאמֶר, הָבִי הַמִּטְפַּחַת אֲשֶׁר-עָלַיִךְ וְאֶחֳזִי-בָהּ--וַתֹּאחֶז בָּהּ; וַיָּמָד שֵׁשׁ-שְׂעֹרִים וַיָּשֶׁת עָלֶיהָ, וַיָּבֹא הָעִיר.“ (רות ג, פסוק טו).
- ”מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּרִים, וּמִטְפְּחוֹת הַסַּפָּג, וְכָל הָעוֹלִין מִטֻּמְאָה לְטָהֳרָה, הֲרֵי אֵלּוּ מֻתָּרִין.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה ב)
- "אֲבָל אַתְּ מְעוֹלָם / לֹא הוֹרַדְתְּ סֻלָּם, / לֹא זָרַקְתְּ בַּחֲטִיפָה / מִטְפַּחַת מֶשִׁי אוֹ כְּפָפָה / שֶׁנָּרִים לָךְ." (סֵרֵנָדָה לָךְ, מאת נעמי שמר)
- חתיכת בד בצורה מרובעת המשמשת לקינוח האף.
- נמצאת במקרא.
- הפועל טיפוח במשנה משמעו גם קינוח. יתכן שקשור לטָפַח א הכה בכף ידו ויתכן שהוא שורש נפרד לפועל טָפַח ב (טופח ומטפיח).
ערך בוויקיפדיה: מטפחת