הינומה

הִינוּמָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הינומה
הגייה*	hinuma
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ הִינוּמוֹת

כלה עם הינומה

1. לשון חז"ל שיר חתונה שמלווי הכלה היו שרים לה בעת התהלוכה מבית אביה אל בית חתנה; ולפי גירסה אחרת: האפיריון שבו נישאה הכלה אל בית חתנה.

   • ”הָאִשָּׁה שֶׁנִתְאַרְמְלָה אוֹ שֶׁנִּתְגָּרְשָׁה, הִיא אוֹמֶרֶת בְתוּלָה נְשָׂאתַנִי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא כִי אֶלָּא אַלְמָנָה נְשָׂאתִיךְ, אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה בְּהִינוּמָא וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, כְּתֻבָּתָהּ מָאתַיִם.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ב, משנה א)

2. עברית חדשה צעיף בד דק שעוטה כלה על ראשה בשעת החופה.

   • בעת טקס הנישואין החתן מסיר את ההינומה מפני הכלה ומשקה אותה מכוס היין.
   • "נִפְרַדְנוּ כָּךְ הָרְחוֹב הָמָה, הָמָה / דְּחָפַנִי אֵיזֶה הֵלֶךְ, וּמִנֶּגֶד / הָעֲרָפֶל תָּלוּי כְּהִינוּמָה." (נִפְרַדְנוּ כָּךְ, מאת לאה גולדברג)

גיזרון

• מיוונית: hymenaios) ὑμεναιος) שיר חתונה, שהיו שרים לכלה בשעת התהלוכה מבית אביה אל בית חתנה; וגם שמו של אל הנישואין במיתולוגיה היוונית (נקרא גם Hymen).

מובאות נוספות

• 1: "את הכלות מחדרן בלוית לפידים מפיצים אור / הובילו בעיר, ומזמור חתונה נשמע בקול רנן." (הומרוס, איליאדה 18.493, בתרגום: אהרן שבתאי)

פרשנים מפרשים

• ר' עובדיה מברטנורא על משנה כתובות ב א: הינומא - איכא מאן דאמר חופה של הדס שעושים לבתולות. ואיכא מאן דאמר צעיף שנותנים על העינים ומתנמנמת בו.
• תוספות יום טוב על משנה כתובות ב א: בהינומא - כתב הערוך פי' ר"ח הינומא לשון יון הוא תורה כלומר חוק הבתולות ע"כ. ורש"י פי' למ"ד [קריתא] צעיף וכו' ומתנמנמת בו מתוך שאין עיניה מגולין ולכך נקרא הינומא על שם תנומה:

תרגום

• אנגלית: veil‏, bride's veil‏‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הינומה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הינומה