מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | קשקש |
| הגייה* | kaskas |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שֹ־ק־שֹ |
| דרך תצורה | משקל קַלְקַל |
| נטיות | ר׳ קַשְֹקַשִֹים נ"י - נ"ר קַשְֹקַשָֹיו קַשְֹקַשֶֹיהָ |
קשקשים על גוף הנחש.
- לוחית קרנית וקשיחה. כמוה גדלות רבות על גופם של חלק ממיני הדגים, הזוחלים, והפרפרים; והדומה במבנה לזה.
- ”וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ“ (שמואל א׳ יז, פסוק ה)
- ”וּבַדָּגִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד; וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין – הַקְּבוּעִין בּוֹ, וּסְנַפִּירִין – הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ז)
- ”כנפי חגבים וקשקשי דגים אף על פי שהעביר עליהן סכין חבור עד שיתחיל לקלף“ (תוספתא, מסכת עוקצין – פרק ב, הלכה טז)
- עברית חדשה גזירה לאחור מן "קַשְׂקַשִּׂים", במקורו צורת הריבוי של קַשֹקֶשֶֹת.
ַ
- השמיע קול נקישה חוזר ונשנה.
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): עָדַר חפר בתחתית גזע העץ
- בהשאלה מן (1): דיבר דברי הבל.
- מה אתה מקשקש, חשוב קצת לפני שאתה פותח את הפה
- עברית חדשה שרבט רישומים חסרי פשר.
- לשון חז"ל כנראה תצליל (אונומטופיה).
יש להוסיף לדף זה את הערך: קִשְֹקֵשֹ.
ערך בוויקיפדיה: קשקשים