קשקש

יש להוסיף לדף זה את הערך: קִשְֹקֵשֹ.

קַשְֹקַשֹ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קשקש
הגייה^*	kaskas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־שֹ־ק־שֹ
דרך תצורה	משקל קַלְקַל
נטיות	ר׳ קַשְֹקַשִֹים נ"י - נ"ר קַשְֹקַשָֹיו קַשְֹקַשֶֹיהָ

קשקשים על גוף הנחש.

לוחית קרנית וקשיחה. כמוה גדלות רבות על גופם של חלק ממיני הדגים, הזוחלים, והפרפרים; והדומה במבנה לזה.
- ”וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ“ (שמואל א׳ יז, פסוק ה)
- ”וּבַדָּגִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד; וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין – הַקְּבוּעִין בּוֹ, וּסְנַפִּירִין – הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ז)
- ”כנפי חגבים וקשקשי דגים אף על פי שהעביר עליהן סכין חבור עד שיתחיל לקלף“ (תוספתא, מסכת עוקצין – פרק ב, הלכה טז)

עברית חדשה גזירה לאחור מן "קַשְׂקַשִּׂים", במקורו צורת הריבוי של קַשֹקֶשֶֹת.

ַ

ערך בוויקיפדיה: קשקשים

השמיע קול נקישה חוזר ונשנה.
- מקשקש כפעמון.
- ”מלמד, שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ט, עמוד ב)
- נטל הגביע והיה מקשקש בו מדרש שכל טוב בראשית מב ז
לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): עָדַר חפר בתחתית גזע העץ
- ”יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף ג, עמוד א)
- ”כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ה, עמוד ב)
בהשאלה מן (1): דיבר דברי הבל.
- מה אתה מקשקש, חשוב קצת לפני שאתה פותח את הפה
עברית חדשה שרבט רישומים חסרי פשר.
- ”אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ / וְהַכֹּל יוֹדְעוֹת הֵן: / לְצַיֵּר וּלְקַשְׁקֵשׁ, / גַּם בַּתֹּף מַכּוֹת הֵן.“ (עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת, מאת רבקה דוידית בזֶמֶרֶשֶׁת)
- הילדים המשועממים קשקשו על הקירות.