קשקש

יש להוסיף לדף זה את הערך: קִשְֹקֵשֹ.

קַשְֹקַשֹ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	קשקש
הגייה^*	kaskas
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־שֹ־ק־שֹ
דרך תצורה	משקל קַלְקַל
נטיות	ר׳ קַשְֹקַשִֹים נ"י - נ"ר קַשְֹקַשָֹיו קַשְֹקַשֶֹיהָ

קשקשים על גוף הנחש.

לשון המקרא לוחית קרנית וקשיחה. כמוה גדלות רבות על גופם ש חלק ממיני הדגים, הזוחלים, והפרפרים; והדומה במבנה לזה.
- ”וְכוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וְשִׁרְיוֹן קַשְׂקַשִּׂים הוּא לָבוּשׁ“ (שמואל א׳ יז, פסוק ה)
- ”וּבַדָּגִים, כֹּל שֶׁיֶּשׁ לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, שְׁנֵי קַשְׂקַשִּׂין וּסְנַפִּיר אֶחָד; וְאֵלּוּ הֵן קַשְׂקַשִּׂין – הַקְּבוּעִין בּוֹ, וּסְנַפִּירִין – הַפּוֹרֵחַ בָּהֶן.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ג, משנה ז)
- ”כנפי חגבים וקשקשי דגים אף על פי שהעביר עליהן סכין חבור עד שיתחיל לקלף“ (תוספתא, מסכת עוקצין – פרק ב, הלכה טז)

המילה מופיעה רק פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. גם בכתבי חז"ל מופיעה מילה זו רק בריבוי.

ערבית עֲאקְשַׁשַׁא أكششة קשקש הדג ,משם נגזרה תיבת שׁאשַׁא شاشة בהוראת מסגרת נשלפת המתקשרת עם התיבה המקראית שש בהוראת בד ,כסוי, ערבית שאש شاش . אנגלית sash.

ַ

השמיע קול נקישה חוזר ונשנה.
- מקשקש כפעמון.
- ”מלמד, שהיתה שכינה מקשקשת לפניו כזוג“ (בבלי, מסכת סוטה – דף ט, עמוד ב)
- נטל הגביע והיה מקשקש בו מדרש שכל טוב בראשית מב ז
לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): עָדַר חפר בתחתית גזע העץ
- ”יכול לא יקשקש תחת הזיתים ולא יעדר תחת הגפנים“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף ג, עמוד א)
- ”כיון שהאשה מקשקשת עיסתה במים היא מגבהת חלתה“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף ה, עמוד ב)
בהשאלה (1): דיבר דברי הבל.
- מה אתה מקשקש, חשוב קצת לפני שאתה פותח את הפה
עברית חדשה שרבט רישומים חסרי פשר.
- הילדים המשועממים קשקשו על הקירות.