קשקשן
קַשְׁקְשָׁן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | קשקשן |
| הגייה* | kashkeshan |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ק־שׁ־ק־שׁ |
| דרך תצורה | משקל קַטְּלָן |
| נטיות | ר׳ קַשְׁקְשָׁנִים; נ׳ קַשְׁקְשָׁנִית, נ"ר קַשְׁקְשָׁנִיּוֹת |
- כלי המשמיע קולות נקישה. העשוי להרגיע תינוק ולהסיח דעתו.
- אדם המרבה לדבר עד כדי הטרדה. אדם שמדבר דברי הבל.
- ציפורה היא קשקשנית לא קטנה.
- אל תקח את דבריו ברצינות הוא סתם קשקשן.
גיזרון
[עריכה]- מן קישקש שבלשון חז"ל.
מילים נרדפות
[עריכה]ניגודים
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: babler