לדלג לתוכן

קנוח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

קִנּוּחַ

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קינוח
הגייה* kinuach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־נ־ח
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ קִנּוּחִים; קִנּוּחַ־, ר׳ קִנּוּחֵי־
מבחר קינוחים
  1. לשון חז"ל ניגוב, לרוב הסרת שירי מזון או נוזלי גוף.
  2. לשון חז"ל בהשאלה: מנה, על פי רוב מתוקה, אשר אוכלים בסוף הארוחה.
    • ”זה פקח בן רמליהו שהיה אוכל ארבעים סאה גוזלות בקינוח סעודה“ (בבלי, מסכת סנהדריןדף צד, עמוד ב)
    • לאחר ארוחה חלבית הכוללת פשטידות, לחמים וממרחים, מומלץ להגיש בסופה קינוח של עוגת גבינה עם פירורים.

גיזרון

[עריכה]
  • התפתחות משמעות המילה קינוח מן 'פעולה של ניגוב' (1) לשם עצם 'מנה אחרונה בסעודה' (2) נובעת משימוש הפועל 'קינח' בהקשר הלכות הכשרות בתלמוד: נידון הצורך לנגב\לקנח את הפה אחרי אכילת מזון מסוים ('קינוח הפה'), במטרה לשמור איסור בשר בחלב.[1] קינוח הפה הזה מתבצע דרך אכילת מזון אחר.[2][3] משם הביטוי 'קינוח סעודה', קינוח הפה בסוף הסעודה, שמתבצע דרך אכילת המנה האחרונה של הסעודה, או המנה עצמה: הקינוח.[4]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]
  • אנגלית: wiping‏‏‏‏‏ (1), dessert‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קינוח


השורש קנח

השורש ק־נ־ח הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

[עריכה]
ק־נ־ח עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל קִנֵּחַ מְקַנֵּחַ יְקַנֵּחַ קַנֵּחַ לְקַנֵּחַ
פֻּעַל קֻנַּח מְקֻנַּח יְקֻנַּח -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל
  1. דוגמה: ”עוף וגבינה נאכלין [...] בלא נטילת ידים ובלא קינוח הפה (בבלי, מסכת חוליןדף קד, עמוד ב)
  2. ”בכל מילי הוי קינוח לבר מקמחא תמרי וירקא“ (בבלי, מסכת חוליןדף קה, עמוד א): אכילת כל מזון מהווה קינוח, חוץ מקמח, תמרים וירקות. חולין קה א באתר ספריא
  3. anything (eaten) will serve the purpose of wiping the mouth, except &c.: Jastrow
  4. האקדמיה.