קלשון

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קִלְשׁוֹן, קִלְּשׁוֹן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קלשון, קילשון
הגייה* kilshon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ל־שׁ
דרך תצורה משקל קִטְלוֹן
נטיות ר׳  קִלְּשׁוֹנִים
קלשון
פוסידון מחזיק קלשון (2)
קלשון (3)
  1. כלי חקלאי בעל ידית ארוכה ושתים, שלש, ארבע, או יותר אצבעות חדות, המשמש להרמה של חומר צמחי בעקר, כגון חציר, קש, תבואה. כלי כבד יותר משמש לחפירה והפיכת הקרקע (קלשון חפירה).
    • "וְהָיְתָה הַפְּצִירָה פִים לַמַּחֲרֵשֹׁת וְלָאֵתִים וְלִשְׁלֹשׁ קִלְּשׁוֹן וּלְהַקַּרְדֻּמִּים וּלְהַצִּיב הַדָּרְבָן" (שמואל א׳ יג, פסוק כא)
  2. כלי זין דומה לקלשון (1).
  3. מערכת קרקעית המשמשת ליריית טילים מסוג: AGM-45 שרייק.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

1

  • פינית: hanko‏‏‏‏
  • צ'כית: vidle‏‏‏‏
  • קרואטית: vile‏‏‏‏
  • רומנית:
  • שבדית: högaffel‏‏‏‏

מידע נוסף[עריכה]

  • המלה מופיעה במקרא בצורה "קִלְּשׁוֹן", בלמ"ד דגושה. האקדמיה ללשון העברית קבעה בהחלטה 2.1.5 בדקדוק שהדרך העדיפה כיום היא "קִלְשׁוֹן", בלא דגש (ובדומה, גם קִמְשׁוֹן).

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: קלשון
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כחלילית (טיל)
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: AGM-45 שרייק