לדלג לתוכן

מקבל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מְקַבֵּל.

מְקֻבָּל א

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמקובל
הגייה*mekubal
חלק דיברתואר
מיןזכר
שורשק־ב־ל
דרך תצורהמשקל מְקֻטָּל
נטיותנ׳ מְקֻבֶּלֶת, מְקֻבָּלִים, נ"ר מְקֻבָּלוֹת
  1. שמוסכם על הכלל, רגיל ושכיח.
  2. אהוב בחברה.
    • ”אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף“ (משנה, מסכת ברכותפרק ה, משנה ה)
    • הילד לא מקובל על ידי בני כיתתו.

גיזרון

[עריכה]
  • בינוני סביל מהפועל קיבל. מילה קרובה בערבית באותה משמעות-مَقْبُول (הגייה: מַקְבּוּל) ושמשורש זה נקבע המושג המוסלמי קובלה (قُبْلَة) בהוראת תפילה מוסלמית הנעשית בכיוון המקובל, הוא כיוונה של מכה.

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

מְקֻבָּל ב

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאמקובל
הגייה*mekubal
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשק־ב־ל
דרך תצורהמשקל מְקֻטָּל
נטיותנ׳ מְקֻבֶּלֶת, ר׳ מְקֻבָּלִים, נ"ר מְקֻבָּלוֹת
  1. אדם שעוסק בקבלה, תורת הסוד היהודית.
    • האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16.

תרגום

[עריכה]