מקבל

יש להוסיף לדף זה את הערך: מְקַבֵּל.

מְקֻבָּל א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקובל
הגייה*	mekubal
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ק־ב־ל
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות

1. שמוסכם על הכלל, הרגיל והשכיח.

   • "תְּשַׁלֵּם לִי קֹדֶם, כְּמוֹ שֶׁמְּקֻבָּל, / מְחִירוֹ שֶׁל הַנִּגּוּן הוּא חֲמִשִּׁים רוּבָּל." (בָּלָדָה עַל הַסּוּס, מאת יורם טהרלב)

2. אהוב בחברה.

   • הילד לא מקובל על ידי בני כיתתו.

גיזרון

• בינוני סביל מהפועל קיבל. מילה קרובה בערבית באותה משמעות-مَقْبُول (הגייה: מַקְבּוּל) ושמשורש זה נקבע המושג המוסלמי קובלה (قُبْلَة) בהוראת תפילה מוסלמית הנעשית בכיוון המקובל, הוא כיוונה של מכה.

מילים נרדפות

• נהוג (1)
• פופולרי (2)

ניגודים

• שנוי במחלוקת

תרגום

• אנגלית: customary‏, popular‏‏‏‏
• ערבית: مَقْبُول‏‏‏‏

מְקֻבָּל ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקובל
הגייה*	mekubal
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ק־ב־ל
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות

1. אדם העוסק בקבלה, תורת הסוד היהודית.

   • האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16.

תרגום

• אנגלית: kabbalist‏‏‏‏