מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מְקֻבָּל א [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מקובל
הגייה *
mekubal
חלק דיבר
תואר
מין
זכר
שורש
ק־ב־ל
דרך תצורה
משקל מְקֻטָּל
נטיות
נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות
שמוסכם על הכלל, הרגיל והשכיח .
אהוב בחברה.
”אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל ; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה ה )
הילד לא מקובל על ידי בני כיתתו.
בינוני סביל מהפועל קיבל . מילה קרובה בערבית באותה משמעות-مَقْبُول (הגייה: מַקְבּוּל) ושמשורש זה נקבע המושג המוסלמי קובלה (قُبْلَة) בהוראת תפילה מוסלמית הנעשית בכיוון המקובל , הוא כיוונה של מכה.
מילים נרדפות [ עריכה ]
מְקֻבָּל ב [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מקובל
הגייה *
mekubal
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ב־ל
דרך תצורה
משקל מְקֻטָּל
נטיות
נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות
אדם העוסק בקבלה , תורת הסוד היהודית .
האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16.