מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
מְקֻבָּל א [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקובל
הגייה * mekubal
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות
שמוסכם על הכלל, הרגיל והשכיח .
אהוב בחברה.
”אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתִי בְּפִי, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל ; וְאִם לָאו, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְטֹרָף“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ה, משנה ה ) הילד לא מקובל על ידי בני כיתתו. בינוני סביל מהפועל קיבל . מילה קרובה בערבית באותה משמעות-مَقْبُول (הגייה: מַקְבּוּל) ושמשורש זה נקבע המושג המוסלמי קובלה (قُبْلَة) בהוראת תפילה מוסלמית הנעשית בכיוון המקובל , הוא כיוונה של מכה.
מילים נרדפות [ עריכה ] מְקֻבָּל ב [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מקובל
הגייה * mekubal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ב־ל
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מקובלת ר׳ מקובלים נ"ר מקובלות
אדם העוסק בקבלה , תורת הסוד היהודית .
האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מְקַבֵּל.
, מאת יורם טהרלב)