מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך זה עוסק במין עוף. לערך העוסק במילה ארמית קוֹרָׁא ; ראו קוֹר .
לערך העוסק בפועל; ראו לשון עבר קרא .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
קורא
הגייה *
kore
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ק־ר־א
דרך תצורה
משקל קוֹטֵל
נטיות
ר׳ קוֹרְאִים
קורא מדברי
עוף ־קרקע ממשפחת הפסיוניים , הדומה בגודלו ליונה .
”קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד, עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט; בַּחֲצִי יָמָיו יַעַזְבֶנּוּ, וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל.“ (ירמיהו יז , פסוק יא )
”אֲרִי טָרַף טֶרֶף וְעָמַד עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ, אָמַר: כָּל מִי שֶׁיָּבוֹא וְיוֹצִיאוֹ אֶתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ. בָּא קוֹרֵא מִצְרִי שֶׁמַּקּוֹרוֹ אָרֹךְ, נָתַן מַקּוֹרוֹ וְהוֹצִיאוֹ. אָמַר לוֹ: תֵּן לִי שְׂכָרִי. אָמַר לוֹ: לֵךְ וֶהֱיֵה מִשְׁתַּבֵּחַ וְאוֹמֵר: נִכְנַסְתִּי לְלֹעַ הָאֲרִי בְּשָׁלוֹם וְיָצָאתִי בְּשָׁלוֹם.“ (בראשית רבה, פרשה סד, סימן י )
בקולו.
זיהוי המין: כיום נקבע השם למין זה. בהלכה[1] מתואר א. כמין שרגיל לדגור על ביצי אחרים לפיכך יש שזיהו אותו עם הקוקיה [2] . ב. כמין שהזכר משתתף בדגירה כמו הנקבה[3] . ג. המין טהור[4] אך יש טוענים שהקורא המקראי הוא מין דומה בתכונות וטמא[5] .
ערך בוויקיפדיה:
קורא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
קורא
"קורא", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7124 )
השורש קרא
השורש ק־ר־א הוא שורש מגזרת נל"א .
ק־ר־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
קָרָא
קוֹרֵא
(ב׳ פעוּל: קָרוּי)
יִקְרָא
קְרָא
לִקְרֹא
נִפְעַל
נִקְרָא
נִקְרָא
יִקָּרֵא
הִקָּרֵא
לְהִקָּרֵא
הִפְעִיל
הִקְרִיא
מַקְרִיא
יַקְרִיא
הַקְרֵא
לְהַקְרִיא
הֻפְעַל
הֻקְרָא
מֻקְרָא
יֻקְרָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
-אין-
פֻּעַל
קֹרָא
מְקֹרָא
יְקֹרָא
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְקָרֵא
מִתְקָרֵא
יִתְקָרֵא
הִתְקָרֵא
לְהִתְקָרֵא
↑ מסכת חולין משנה וגמרא במצות שילוח הקן
↑ רש"י בירמיהו. אסתר מה שפירשו בשמואל. מה תלמוד עולה כי המין טהור ולכן אחרים דחו זיהוי זה, וזיהו עם מין הנקרא שונא"ר בערבית ופרדי"ץ בלעז
↑ גמרא ומפרשים התפארת ישראל כתב שזה מצוי בעוד עופות ורק הקורא הזכר שבמקרא הוגדר כ"דוגר" מחייב המצוות שילוח הקן
↑ כך עולה המשנה בחולין
↑ רש"י בירמיהו. ואף שהקשו עליו יש שהוכיחו שיש מין נוסף שהוא טמא ראה רש"ש חולין קמ ע"ב וחידושי חת"ם סופר