מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
להקה
|
הגייה* |
lahaka
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
ל־ה־ק
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
נ"ר לְהָקוֹת; ס׳ לַהֲקַת־; ס"ר לַהֲקוֹת־
|
- לשון המקרא קבוצה של אנשים הפועלים יחדיו.
- ”וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת-דָּוִד וַיַּרְא אֶת-לַהֲקַת הַנְּבִיאִים נִבְּאִים וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם וַתְּהִי עַל-מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם-הֵמָּה“ (שמואל א׳ יט, פסוק כ)
- עברית חדשה קבוצה של בעלי חיים אשר חיים יחד, בעיקר ציפורים או דגים, או לחלופין טורפים.
- בתקופת נדידת הציפורים, עוברות בשמי הארץ להקות גדולות של צפורי בר.
- זאבים פועלים כלהקה בעת הציד.
- עברית חדשה קבוצה של זמרים ונגנים אשר מופיעה יחד.
- הלהקה הצבאית הופיעה בערב של הכתרת המ"כים החדשים.
- "וכשהמלחמה חלפה, כמו כל דבר חולף, / הקמתי להקה – גיטרה, בס, ומתופף. / והלהקה ניגנה בכל הכוח את עצמה" (נצמדנו, מאת שלמה ארצי)
- המילה מופיעה פעם אחת במקרא בפסוק לעיל. יתכן שהמילה היא שיכול עצורים מקהל.
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: להקה |
|
|