המילה צעצוע היא מילה יחידאית בתנ"ך. היא מופיעה בספר דברי הימים: ”וַיַּעַשׂ בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים כְּרוּבִים שְׁנַיִם מַעֲשֵׂה צַעֲצֻעִים וַיְצַפּוּ אֹתָם זָהָב“ (דברי הימים ב׳ ג, פסוק י), והפרשנים התקשו בפירושה. רש"י מפרש את המילה כקרובה לצאצאים, ומקשר אותה לְיַלְדוּת. המלבי"ם גרס שהכרובים המתוארים בפסוק "היו נראים כפורחים", וקישר את המילה "צעצועים" לשורש צ־ע־ה. מפרשים אחרים פירשו את המלה כקשורה לגילוף או רישום (למשל, מתוך הקרבה בין "צעצוע", "עץ", ו"קעקוע").
מקביל לערבית בהגיית "צוע" (صِيغَة ) בהוראת: צורה,עצוב,נוסחה. השוו בעברית מקצועים ,בעזרתם כנראה היו מכינים את ה ”צַעֲצֻעִים“ (דברי הימים ב׳ ג, פסוק י) .
השוו הפועַל מן ארמית - שוש בהוראת להפריע,לבלבל. ספרדית juguete. וצרפתית jouet בהוראת צעצוע. ראו גם: שעשוע
ערך בוויקיפדיה: צעצוע
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צעצועים