התאוה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הִתְאַוָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התאווה
שורש וגזרה א־ו־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין הִתְפַּעֵל
  1. חָשַׁק בְּכָל מְאוֹדוֹ, חָפֵץ בְּחָזְקָה רַבָּה.
    • וַיִּתְאַוֶּה דָוִד, וַיֹּאמַר; מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם, מִבֹּאר בֵּית־לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר?“ (שמואל ב׳ כג, פסוק טו)
    • ”הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה, לָמָּה־זֶּה לָכֶם; יוֹם יְהוָה הוּא חֹשֶׁךְ, וְלֹא אוֹר.“ (עמוס ה, פסוק יח)
    • ”אַל־תִּתְאָו לְמַטְעַמּוֹתָיו; וְהוּא לֶחֶם כְּזָבִים.“ (משלי כג, פסוק ג)
  2. לשון המקרא שָׂם גְּבוּל, הִתְוָה גָּדֵר וּמַחֲסוֹם.[1]
    • וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה“ (במדבר לד, פסוק י)

גיזרון[עריכה]

  • מן המקרא. המשמעות השנייה מצויה פעם אחת במקרא. השורש א־ו־י/ה מצוי גם בערבית (ء و ي) במשמעות 'ביקש מקלט'. השווה: ”כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן;אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.“ (תהלים קלב, פסוק יג). בלשונות דרום ערב מילה זו משמשת במשמעות 'חזר'; בסורית ובארמית -אַוָונָה, בהוראת 'אכסניה' [2].

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ויש הגורסים כי פועל זה מן השורש ת־ו־י/ה הוא, ולשונו מלשון תוואי, וצורה זו בטעות הכותב יסודה והצורה הייתה אמורה להיות: וְהִתְוִיתֶם.
  2. א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88