דיוקן

דְּיוֹקָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דיוקן
הגייה*	dyokan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר (בתלמוד גם נקבה)
שורש
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דְּיוֹקְנָאוֹת וגם דְּיוֹקָנִים

דיוקן

1. מראה דמות או פני אדם.

   • "בצלם אלהים ברא אותו - פירש לך שאותו צלם המתוקן לו צלם דיוקן יצורו הוא. (פירוש רש"י על בראשית א, כז)

2. פורטרט, ציור או תצלום של אדם, הכולל על פי רוב את פניו ופלג גופו העליון.

גיזרון

• מיוונית: dyo) δύο), שניים + eikona) εικόνα), דמות.

צירופים

• דְּמוּת־דְּיוֹקָן
• דיוקן עצמי

נגזרות

• דיוקנאי

מילים נרדפות

• בבואה
• דמות
• צורה
• צלם
• קלסתר

תרגום

• אנגלית: portrait‏‏‏‏

ראו גם

• דיוק

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דיוקן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דיוקנים