”וכן כל עיר ועיר אשר לחוף ימים תשכן מחויבת ג"כ להעמיד צי אדיר (קריגס שיף) עם קני רעם.“ (שבילי עולם א, מאת שמשון בלוך, 1822, באתר מאגרים)
”מכתב-עתי היוצא בעיר „קארק“ מביא מקרה מפחיד, לא יאומן כי יסופר, הנעשה בתוך צי אדיר האללאנדית הנקרא Finnechina הנהוג על יד רב החובל „הארטצא“ [...].“ ("עברי אנכי", 1 ינואר 1869, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
עברית חדשה (ימאות) (א) קבוצת אוניות או ספינות המפליגות יחד; (ב) כלל אוניות המלחמה של מדינה; (ג) קבוצת אוניות מלחמה מסוגים שונים, המוצבות בזירה אחת תחת פיקוד קצין דגל; (ד) קבוצת כלי שיט מלחמתיים או מסחריים מאותו סוג; (ה) כלל אוניותיה של חברת ספנות או של חברת דיג.
הצי המלכותי הבריטי ספג אבידות כבדות במלחמת העולם השנייה.
שתי אוניות של הצי השישי האמריקאי הגיעו לביקור בנמל חיפה.
”האיטאלקים ששים ושמחים על בוא הצי האנגלי אל חופם, וכאשר אך נראו אניות המלחמה האנגליות ממרחק, הריעו יושבי ויניציא לקראת בגילה [...].“ ("הצפירה", 10 ביולי 1891, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
בתקופת המלחמה הקרה הסב צי הצוללות הסובייטי כאב ראש לא קטן למדינות המערב.
”בלונדון נאסר אחד ממפקדי צי־האניות תחת־הימיות כי חושדים בו שהוציא תכניות מלחמתיות ותכסיסיות חשובות בכדי למסרן לממלכה אחרת.“ ("דאר הים", 3 באפריל 1927, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
”אמנם מבחינת חשיבותם בנפח ההובלה ומהירות מחזור ההובלה אין צי ספינות המפרש העברי כולו עולה על זה של אחת האניות הבינוניות, הרי ערכו רב היום בשמירה על מעמדנו בהובלה החופים [...].“ ("העולם", 8 בינואר 1942, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
חידוש הצי היה אחד היעדים העיקריים של מנכ"ל חברת הספנות "תרשיש".
הגיזרון אינו ברור. אולי "חתול בר",ערבית משורש ד'.ו.ן ض و ن; (ḍ-w-n) במשמעות כללית של "דבר המפיץ את עצמו" משם נגזרה תיבת דַ'יֻוַן ضَيْوَن בהוראת חתול זכר . תרגום יונתן לארמית מתרגם את ציים "חתולין".[1]
באכדית: צַיָהֻ בהוראת 'צחוק' ,וגם שם של ציפור לא מזוהה: צַיָהֻ (ṣayyāhu) יתכן משום ציוצייה האופיינים.
