צח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

צַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צח
הגייה* tsakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש צ־ח־ח
דרך תצורה
נטיות ר׳ צָחִים; נ׳ צֶחָה, נ"ר צָחוֹת
  1. זך, טהור, נקי, צלול.
    • ”בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם-הַזֶּה וְלִירוּשָׁלַ‍ִם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת-עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר..“ (ירמיהו ד, פסוק יא).
    • ”דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם, דָּגוּל מֵרְבָבָה.“ (שיר השירים ה, פסוק י).
    • אני אוהב את המרק שלי צח, ללא בשר, ירקות או תוספות אחרות.

גיזרון[עריכה]

  • מקבילה בערבית: صِحِّيّ (צִחִּיּ) – צלול, בריא; ובארמית ܨܚܘܐ‎ (צחוא) – בהיר (בהקשר למז"א).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: pure‏‏‏‏