עכור

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עָכוּר גם עָכוֹר[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עכור
הגייה* achur
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־כ־ר
דרך תצורה משקל קָטוּל
נטיות ר׳ עֲכוּרִים; נ׳ עֲכוּרָה, נ"ר עֲכוּרוֹת
  1. לשון המקרא עָכוֹר: מקולקל.
  2. שאינו צלול. מלוכלך. קודר וחשוך.
    • "במים עכורין שנו, דדמו כארעא סמיכתא" (בבלי, מסכת ברכותדף כה, עמוד ב)
    • כשסוחטים מיץ מפירות מתקבל מיץ עכור
    • זה כמה שנים כבר לא מוזרמים לנחל הירקון קולחים (מי שפכים שעברו טיהור) עכורים ובעלי ריח צחנה.
    • אותו סוג של ייאוש עכור, שנלווים אליו זעם, דכדוך, דיכאון, חוסר-אונים ואלימות, מאפיין גם את רוח ספרו הקודם

גיזרון[עריכה]

מן עכר.

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: עמק עכור