מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | עכור |
| הגייה* | akhur |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־כ־ר |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | ר׳ עֲכוּרִים; נ׳ עֲכוּרָה, נ"ר עֲכוּרוֹת |
- לשון המקרא עָכוֹר: מקולקל.
- שאינו צלול. מלוכלך. קודר וחשוך.
- ”במים עכורין שנו, דדמו כארעא סמיכתא“ (בבלי, מסכת ברכות – דף כה, עמוד ב)
- כשסוחטים מיץ מפירות מתקבל מיץ עכור
- זה כמה שנים כבר לא מוזרמים לנחל הירקון קולחים (מי שפכים שעברו טיהור) עכורים ובעלי ריח צחנה.
- אותו סוג של ייאוש עכור, שנלווים אליו זעם, דכדוך, דיכאון, חוסר-אונים ואלימות, מאפיין גם את רוח ספרו הקודם
ערך בוויקיפדיה: עמק עכור