מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צוק
|
| הגייה* |
tzuk/tsuk
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ו־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קְטוּל
|
| נטיות |
ר׳ צוּקִים, צוּק־, ר׳ צוּקֵי־
|
צוקי מוהר באירלנד
- לשון חז"ל (גאולוגיה) בליטת סלע זקופה ותלולה מאוד הנישאת לגובה רב, בעיקר בקרבת חוף.
- לשון חז"ל. קרובה במשמעותה למילה המקראית מצוק: ”כִּי לַה' מְצֻקֵי אֶרֶץ וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל.“ (שמואל א׳ ב, פסוק ח) [1]
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- מבחינה דקדוקית נראה כי המילה נגזרה מן השורש צו"ק, אף על פי כן מבחינת המשמעות קיימת קרבה דווקא לשורש יצ"ק המבטא חוזק ויציבות.
- כיום נהוג להבחין בין המילה צוק, המבטאת סלע זקוף בודד, לבין המילה מצוק, המבטאת קיר אנכי ורחב בעיקר בחופי ימים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: צוק |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צוקים |
- ↑ מצוּק ומצוֹק, אתר האקדמיה ללשון העברית
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
צוק
|
| הגייה* |
tsok
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
צ־ו־ק
|
| דרך תצורה |
משקל קוֹל
|
| נטיות |
ר׳ צוֹקים, צוֹק־, ר׳ צוֹקֵי־
|
- לשון המקרא מצוקה, לחץ, קושי, צרה. מוכר בעיקר כחלק מהביטוי "צוק העיתים".
- לשון המקרא. מילה זו מופיעה פעם יחידה במקרא: ”וְתֵדַע וְתַשְׂכֵּל מִן-מֹצָא דָבָר, לְהָשִׁיב וְלִבְנוֹת יְרוּשָׁלִַם עַד-מָשִׁיחַ נָגִיד--שָׁבֻעִים, שִׁבְעָה; וְשָׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם, תָּשׁוּב וְנִבְנְתָה רְחוֹב וְחָרוּץ, וּבְצוֹק, הָעִתִּים.“ (דניאל ט, פסוק כה) [1]
מילים נרדפות[עריכה]
- ↑ מצוּק ומצוֹק, אתר האקדמיה ללשון העברית
| השורש צוק
|
|
השורש צ־ו־ק הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
נטיות הפעלים[עריכה]
| צ־ו־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
|
|
|
|
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הֵצִיק
|
מֵצִיק
|
יָצִיק
|
הָצֵק
|
לְהָצִיק
|
| הֻפְעַל
|
הוּצַק
|
מוּצָק
|
יוּצַק
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
| |
|
ערך בוויקיפדיה: צוק
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צוקים