פלילה

פְּלִילָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	פלילה
הגייה*	plila
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	פ־ל־ל
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ פְּלִילִים

1. לשון המקרא דין, משפט.

   • ”וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים.“ (שמות כא, פסוק כב)
   • ”הָבִיאִי עֵצָה עֲשׂוּ פְלִילָה שִׁיתִי כַלַּיִל צִלֵּךְ בְּתוֹךְ צָהֳרָיִם סַתְּרִי נִדָּחִים נֹדֵד אַל-תְּגַלִּי.“ (ישעיהו טז, פסוק ג)
   • ”כִּי-הִיא זִמָּה וְהוּא עָוֹן פְּלִילִים.“ (איוב לא, פסוק יא)

גיזרון

• המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים בריבוי, ומופע יחידני נוסף בלשון יחיד.

צירופים

• הובא בפלילים

נגזרות

• פליליה
• פלילי

מילים נרדפות

• דין
• משפט

ראו גם

• ענשין