פליל

פָּלִיל

לשון המקרא דיין, שופט.
- ”הֱיֵה אַתָּה פְלִיל דִּינֵנוּ“ (כתר מעט פרוד ואל תוננו, מאת משה אבן עזרא, בפרויקט בן יהודה)
- ”וּנְשִׂיא הַמְּלוּכָה / וְנָבִיא וְגַם פָּלִיל“ (שׁוֹבֵב כְּלִילִי, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- ”פְּלִיל צֶדֶק וְדַיָּן אֵין כְּמוֹתוֹ“ (מחברות איתיאל, מאת אל-חרירי, תרגום: יהודה אלחריזי, בפרויקט בן יהודה)
- ”דּוּן כִּי־אֲנִי חָפֵץ בְּדִינֶךָ עַל־מַה־תְּרִיבֵנִי פְּלִיל צֶדֶק“ (קוּם הַזְּמָן וּלְבַשׁ עֲדָנֶיךָ, מאת שלמה אבן גבירול, בפרויקט בן יהודה)
- ”עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים“ (שמות כא, פסוק כב) [בפלילים = לפי פלילים = לפי שופטים]
- ”כִּי הִיא זִמָּה וְהוּא עָו‍ֹן פְּלִילִים“ (איוב לא, פסוק יא)

אונקלוס מתרגם את המילה כדיין בפסוק ”עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ ... וְנָתַן בִּפְלִלִים“ (שמות כא, פסוק כב) = ”אִתְגְּבָאָה יִתְגְּבֵי ... וְיִתֵּין מִמֵּימַר דַּיָּינַיָּא“ (אונקלוס על שמות כא – פסוק כב) = "...מאמירת הדיינים".
רש''י על ”וְנָתַן בִּפְלִלִים“ (שמות כא, פסוק כב): "עַל פִּי הַדַּיָּנִים".^[1] תרגום מודרני: "he shall pay as the judges determine".^[2]

השורש פ־ל־ל הוא שורש מגזרת הכפולים.