עלוה
(הופנה מהדף עלווה)
עַלְוָה א
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלווה |
| הגייה* | alva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ע־ל־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קַטְלָה |
| נטיות | עַלְוַת־ |
- עברית חדשה [בוטניקה] כלל העלים המכסים עץ או שיח.
- עֲדַיִן עֵץ-הַזַּיִת כֹּה יְרֹק-עַלְוָה "ט"וּ בִּשְׁבָט מֵהָכָא לְהָתָם" משה שפריר
- ”קרני השמש חודרות מבעד לעלווה הענוגה, הרוטטת של העצים, מפזזות בשדרה.“ (הספרדייה גרציה אברבנאל, מאת א"ש שטיין, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מלשון עָלֶה. אפשר להשוות את הצמד עלווה ועלים לצמדים שֵׂעָר ושערות, דָּגָה ודגים[1].
- בהשפעת הרוסית ("ליסטווה"). ראה יצחק אבינרי, יד הלשון, עמ' 173.
- במילים רבות בגזרה זו נוספת ו"ו, כגון גאווה, ענווה, ערווה, ראווה, שלווה. מילים אלו משוייכות לגזרת ל"ו.
נגזרות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: foliage
ראו גם
[עריכה]סימוכין
[עריכה]↑ הדף "לקראת ט"ו בשבט" באתר האקדמיה ללשון העברית.
עַלְוָה ב
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | עלווה |
| הגייה* | alva |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | עַלְוַת־ |
- לשון המקרא עוול, מעשה מרושע, מעשה אי־צדק משווע או פגיעה פיזית.
- ”מִימֵי הַגִּבְעָה חָטָאתָ יִשְׂרָאֵל; שָׁם עָמָדוּ, לֹא תַשִּׂיגֵם בַּגִּבְעָה מִלְחָמָה עַל בְּנֵי עַלְוָה“ (הושע י, פסוק ט)
- לָמָה הֲרוּג עַיִן מִכָּל-בְּנֵי עַלְוָה "נפשי במסתרים תבכה עלי גוה" שלמה אבן גבירול
גיזרון
[עריכה]צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: foliage