סלסול

סִלְסוּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	סלסול
הגייה*	silsul
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ס־ל־ס־ל
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות

1. לשון חז"ל יפוי וקישוט, מעלה מיוחדת.

   • ”ומיום שחרב בית המקדש, נהגו כהנים סלסול בעצמם“ (בבלי, מסכת קידושין – דף עח, עמוד ב)

2. יצירת צורה לולינית. מצורה ישרה וחלקה למעוגלת במחזוריות.

   • השופר המסולסל נעשה מקרני הקודו, בשופרות רבים הסלסול אינו טבעי ונעשה ע"י חום.

3. עשיית תלתלים בשיער.

   • ילדי תימן היו משקיעים בסלסול פאות הלחיים. פאות מסולסלות היו סמל לגאווה יהודית.

4. (מוזיקה) נדנוד הקול ברצף צלילים מהירים החוזרים על עצמם, הארכה בנגינה שאינה חלק מהמלודיה.

   • "במקצב יווני עם מבטא פולני / בסלסול תימני עם כינור רומני / מי אני; מי אני; כן, אני? / אלי אלי, שיר ישראלי." (שיר ישראלי, מאת שלמה גרוניך)
   • "אז בוא נשים את כל הבעיות בצד, / ביחד נלמד אותם, אחד אחד, / שמה שמדבר אל הישראלים / זה בס עם סלסולים" (סלסולים, מאת סטטיק ובן אל תבורי)
   • הסלסול בפזמון היה בסגנון מזרחי.

גיזרון

• שם פעולה מהמילה היחידאית סלסל, ור' שם להרחבה.

תרגום

• אנגלית: 3. embellishment .1 .2 trill.4 curl‏‏‏‏

ראו גם

• סליל