סלסל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

סִלְסֵל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא סלסל
שורש וגזרה ס־ל־ס־ל
בניין פִּעֵל
  1. לשון המקרא התגאה, ייפה התעסק בדבר ועשאו מיוחד. הגביה ופיאר.
  2. לשון חז"ל יצר צורה לולינית מגוף ישר ישר. עשה תלתלים בשערות.
    • "כֵּיוָן שֶׁרָאָה יוֹסֵף אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ, הִתְחִיל אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, מְסַלְסֵל בְּשַׁעְרוֹ, וְאוֹמֵר בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהִשְׁכִּיחַנִי בֵּית אָבִי." (מדרש תנחומא וישב ח)
    • "שַׂמְּתִי לִי פּוּדְרָה, צָבַעְתִּי רִיסִים, / לָבַשְׁתִּי שִׂמְלָה מְקֻשֶּׁטֶת כִּיסִים, / סִלְסַלְתִּי שֵׂעָר, וְהַכֹּל כְּבָר מוּכָן; / עַכְשָׁו רַק חָסֵר שֶׁיָּבוֹא הֶחָתָן." (פּוּדְרָה, מאת אביתר בנאי)
    • בבוקר סילסלתי את פיאותי הארוכות,
    • קניתי בחנות יודאיקה שופר מסולסל. סילסלו אותו באופן מלאכותי, כדי שידמה לקרן הקודו.
  3. ניגן בקולו צליל מגוון, רצף צלילים סמוכים ותדירים, כתחליף לקול פשוט.
    • "כאן נסלסל במלוא גרוננו / בחרוזים המזהירים / לחם עוני זה חלקנו / כי אין שכר למשוררים." (שיר השוק, מאת נעמי שמר)
    • החזן סלסל בקולו, בכל קטעי התפילה עד שהציבור החל לרטון.

גיזרון[עריכה]

  • הפועל מופיע פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. חז"ל השוו שורש זה לסלסול השיער[1], ייתכן שמשמעותו המקורית יפוי השיער, או הגבהת השיער.
  • מן השורש ס־ל־ל. יש המשווים לפסוק ”שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו.“ (תהלים סח, פסוק ה). מילים רבות בשורש זה קשורות לשירה; ומכאן המשמעות לסלסול במוזיקה.
  • רש"י מפרש שהוא ענין היפוך ודיקדוק - התעסקות יתרה.

נגזרות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1. למשל בתלמוד הבבלי ”לא הוו ידעי רבנן מאי (משלי ד, פסוק ח) סלסלה ותרוממך. יומא חד שמעוה לאמתא דבי רבי, דהוות אמרה לההוא גברא, דהוה קא מהפך בשעריה. אמרה ליה: עד מתי אתה מסלסל בשערך?“ (בבלי, מסכת ראש השנהדף כו, עמוד ב), וכנ"ל במסכת מגילה, דף י"ח, עמ' א.