להלן תיבות "לפידים" ⇄ ו"פלדות" המקיימות בינן יחסים על רקע סמנטי : ”בְּאֵשׁ-פְּלָדֹת “ (נחום ב, פסוק ד) מתחלף עם הצירוף המופיעה בפסוק הבא: ”לַּפִּידִים כַּבְּרָקִים“ (נחום ב, פסוק ה), ברוח זו מוצא הסופר המקראי הקבלה סמנטית המתבטאת גם היא בחילוף שכזה בין : "לפיד" ⇄ "ברק" - ”וַיְהִי קֹלֹת וּברקים וְעָנָן כָּבֵד עַל-הָהָר“ (שמות יט, פסוק טז)⇄ ”וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם“ (שמות כ, פסוק יד)
באיראן של תחילת תקופת המלוכה הישראלית נמצאו פריטים המאששים הפקת פלדה באמצעות תוספת של פחם. פירושה כ"פלדה" נסמך על משמעות מילה זו בפרסית-תיכונה פּוֹלפּט (pwlʾpt) לפרסית-מודרנית בהגיית פּוּלָד (pūlād - پولاد) ועל מקבילותיה בערבית فُولاذ (פוּלָאד'), ובארמית־סורית ܦܘܼܠܵܕ (פּוּלָד). לפי פירוש זה משמעות הצירוף "אש פלדות" היא: אש הכבשן בו מותכת הפלדה. תיבת פולד (pūlād) הפרסית מושאלת לרוסית בהגייית בּוּלָט (Булат) המציינת סוג איכותי של פלדה שאף הפכה ברוסיה לשם פרטי זכרי.
כמה ממפרשי הפסוק המופיע לעיל מספר נחום קשרו בין "פלדה" ובין "לפיד", בחילוף אותיות השורש. רש"י כתב בפירושו על הפסוק: "...ולא ידעתי מהו 'פלדות' ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה, ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש, בדרך ההפך".
שאול מעגה גרמנית (כנראה פראנקית). מכאן נגזר באנגלית בהגיית: פולד (fold) כשם עצם בהוראת קפל,כסוי משום המראה העצום של בטן הפרה שנראה כעשוי "שכבות-שכבות".