"רוח, שאינה נפרכת כזכוכית, כי אם נחשלת כברזל וכפלדה; לא רק בכוח מכשולים, ייסורים וכל מיני פורענויות, כי אם אפילו בכוח כשלונות וירידות"(על החינוך העצמי ועבודת התחייה, מאת א"ד גורדון)
פלדה נפוצה בהכנת בטון מזוין, שהוא חומר בנייה נפוץ וחזק.
המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בצירוף "אש־פלדות": "בְּאֵשׁ-פְּלָדֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ"(נחום ב, פסוק ד). פירושה כ"פלדה" נסמך על משמעות מילה זו בפרסית pūlād ועל מקבילותיה בערבית فُولاذ (פוּלָאד), ובארמית־נוצרית ܦܘܠܕ (פּוּלָד). לפי פירוש זה משמעות הצירוף "אש פלדות": אש של הכבשן שבו מותכת הפלדה.
כמה מהמפרשים על הפסוק בנחום ב' קשרו בין "פלדה" ובין "לפיד", בחילוף אותיות השורש. רש"י כתב בפירושו על הפסוק: "...ולא ידעתי מהו 'פלדות' ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה, ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש, בדרך ההפך".
יש להוסיף לדף זה את הערך: פַלְדָה.
ערך בוויקיפדיה: פלדה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלדה
