פלדה
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: פַלְדָה.
פְּלָדָה[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | פלדה |
| הגייה* | plada |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | פ־ל־ד (גזור שם) |
| דרך תצורה | משקל קְטָלָה |
| נטיות | ר׳ פְּלָדוֹת; פְּלָדַת־, ר׳ פְּלָדוֹת־ |
- חומר מתכתי קשה מאוד; סגסוגת מתכות המורכבת בעיקר מברזל ופחמן.
- ”רוח, שאינה נפרכת כזכוכית, כי אם נחשלת כברזל וכפלדה; לא רק בכוח מכשולים, ייסורים וכל מיני פורענויות, כי אם אפילו בכוח כשלונות וירידות“ (על החינוך העצמי ועבודת התחייה, מאת א"ד גורדון, בפרויקט בן יהודה)
- פלדה נפוצה בהכנת בטון מזוין, שהוא חומר בנייה נפוץ וחזק.
גיזרון[עריכה]
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בצירוף "אש־פלדות": ”בְּאֵשׁ-פְּלָדֹת הָרֶכֶב בְּיוֹם הֲכִינוֹ“ (נחום ב, פסוק ד). בסמוך לתחילת תקופת המלוכה הישראלית, בפרס נמצאו פריטים המאששים הפקת פלדה באמצעות תוספת של פחם. פירושה כ"פלדה" נסמך על משמעות מילה זו בפרסית pūlād ועל מקבילותיה בערבית فُولاذ (פוּלָאד'), ובארמית־סורית ܦܘܼܠܵܕ (פּוּלָד). לפי פירוש זה משמעות הצירוף "אש פלדות": אש של הכבשן שבו מותכת הפלדה.
- כמה מהמפרשים על הפסוק בנחום ב' קשרו בין "פלדה" ובין "לפיד", בחילוף אותיות השורש. רש"י כתב בפירושו על הפסוק: "...ולא ידעתי מהו 'פלדות' ואומר אני שהוא מין המצחצחת ברזל יפה, ויש פותרין פלדות לשון לפיד אש, בדרך ההפך".
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- המילה Булат (בּוּלָט) ברוסית מציינת סוג איכותי של פלדה, ואף היא נגזרת מהמלה pūlād בפרסית.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: פלדה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלדה |