לשון חז"ל מארמית: פַּיְסָא 'הגרלה',[1][2] משורש פ-י-ס במשמע 'חלוקה'[3], קשור אל המושג פִּסָּה 'חלק קטן' או בלע"ז – pieza, או באנגלית: piece.
המילה רכשה גם את המשמע 'אבן קטנה או כל דבר ששמים בקלפי להגרלה', בדומה למילה גורל שמשמעה הבסיסי 'אבן קטנה', עקב השימוש באבנים קטנים ('פייסות') בהגרלה ובהתאם להגיע להחלטה חסרת נגיעות אישיות לגבי החלוקה.[4]
אחד השימושים העיקריים בגורל היה בכדי למנוע מריבות: ”מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד.“ (משלי יח, פסוק יח). ('מדיינים', מלשון מדון) ורבינו חננאל כתב בגמרא[5] כי הגורל נקרא בלשון פַּיִס כי הוא מְפַיֵּס (כלומר, משכין שלום).
אולי מאבן הפסיפס הקטנה, המשמשת למשיכת הגורל (הצעת אבן שושן).
