נזל

נָזַל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נזל
שורש וגזרה	נ־ז־ל, גזרת חפ"נ
בניין	פָּעַל (קַל)

1. זרם בכיוון מטה. הפועל מתאר לרוב תנועה של נוזל ולא של גז או של מוצק.

   • ”יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָיִם“ (תהלים קמז, פסוק יח)
   • ”וּתְמַהֵרְנָה, וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי; וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה, וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם“ (ירמיהו ט, פסוק יז)
   • הכלב היה רעב, ומפיו נזל ריר.

2. נמוג נמס

   • ”הרים נזלו מפני ה“ (שופטים ה, פסוק ה)
   • מפניך הרים נָזֹלּוּ

גיזרון

• מקבילה בערבית نَزَلَ (נַזַלַ), בין היתר במשמעות "ירד".

נגזרות

• נוזל
• נזילה
• נזלת
• נזיל

מילים נרדפות

• זב, זלג, נִגַּר

ראו גם

• דָּלַף
• נטף
• מזל
• אָזַל

נִזַּל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ניזל
שורש וגזרה	נ־ז־ל, גזרת חפ"נ
בניין	נפעל

1. נִגַּר, נִשְׁפַּךְ.

   • בשוגג קרעתי את שקית החלב, וזה החל ניזל אל הרצפה.

מילים נרדפות

• ניגר
• נשפך
• נזה

נָזֹל

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	נזול
שורש וגזרה	ז־ל־ל ב, גזרת הכפולים
בניין	נפעל

1. לשון המקרא נִתְקַף זַעֲזוּעַ, נֶחֱרַד.

   • ”בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה; יָרַדְתָּ, מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ“ (ישעיהו סד, פסוק ב)
   • "הָרִים נָזֹלּוּ עֵת נִגְלָה עֲלֵיהֶם אֵל" "ותשר דבורה וברק תופף ניגונים", יהודה בן בנימין

גיזרון

• הפועל מופיע פעם אחת במקרא (בצורה הרגילה לכפולים, ראו לרע), וכן השימוש בו בנדבכים אחרים של העברית הוא נדיר. שורש דומה גם לערבית: زَلْزَلَ (קרי: זַלְזַלַ)- זיעזע.

מילים נרדפות

• נחרד
• הזדעזע
• נרעד

מידע נוסף

• הפועל מופיע פעם נוספת במקרא, אלא שבפעם הזו הוא ניטה שלא כחוק: ”הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה...“ (שופטים ה, פסוק ה)- מופע זה הוא אחד מהמופעים המעטים של פעלים כפולים בתנ"ך הניטים ללא שינויי בתנועות האופייניים לפועלי גזרה זו.

ראו גם

• זעזוע

השורש זלל ב
השורש ז־ל־ל ב הוא שורש מגזרת הכפולים. נטיות הפעלים ז־ל־ל ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל נִפְעַל נָזֹל נָזֹל יִזֹּל הִזֹּל לְהִזּוֹל הִפְעִיל הֻפְעַל -אין- -אין- פִּעֵל פֻּעַל -אין- -אין- הִתְפַּעֵל