נזל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נָזַל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נזל
שורש וגזרה נ־ז־ל, גזרת חפ"נ
בניין קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

  1. זרם בכיוון מטה. הפועל מתאר לרוב תנועה של נוזל ולא של גז או של מוצק.
    • ”יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם; יַשֵּׁב רוּחוֹ, יִזְּלוּ מָיִם“ (תהלים קמז, פסוק יח)
    • ”וּתְמַהֵרְנָה, וְתִשֶּׂנָה עָלֵינוּ נֶהִי; וְתֵרַדְנָה עֵינֵינוּ דִּמְעָה, וְעַפְעַפֵּינוּ יִזְּלוּ מָיִם“ (ירמיהו ט, פסוק יז)
    • הכלב היה רעב, ומפיו נזל ריר.

גיזרון[עריכה]

  • מקבילה בערבית نَزَلَ (נַזַלַ), בין היתר במשמעות "ירד".

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]


השורש נזל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הגרת נוזלים
גזרה גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש נ־ז־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ז־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָזַל נוֹזֵל יִזַּל זַּל לִנְזֹל
נִפְעַל נִזַּל נִזָּל יִנָּזֵל הִנָּזֵל לְהִנָּזֵל
הִפְעִיל הִזִּיל מַזִּיל יַזִּיל הַזֵּל לְהַזִּיל
הֻפְעַל הֻזַּל מֻזָּל יֻזַּל -אין- -אין-
פִּעֵל נִזֵּל מְנַזֵּל יְנַזֵּל נַזֵּל לְנַזֵּל
פֻּעַל נֻזַּל מְנֻזָּל יְנֻזַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַזֵּל מִתְנַזֵּל יִתְנַזֵּל הִתְנַזֵּל לְהִתְנַזֵּל

נִזַּל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניזל
שורש וגזרה נ־ז־ל, גזרת חפ"נ
בניין נפעל

[[קטגוריה: בניין נפעל]]


  1. נִגַּר, נִשְׁפַּךְ.
    • בשוגג קרעתי את שקית החלב, וזה החל ניזל אל הרצפה.

מילים נרדפות[עריכה]


השורש נזל
ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית הגרת נוזלים
גזרה גזרת חפ"נ
הופיע לראשונה בלשון המקרא

השורש נ־ז־ל הוא שורש מגזרת חפ"נ.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ז־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָזַל נוֹזֵל יִזַּל זַּל לִנְזֹל
נִפְעַל נִזַּל נִזָּל יִנָּזֵל הִנָּזֵל לְהִנָּזֵל
הִפְעִיל הִזִּיל מַזִּיל יַזִּיל הַזֵּל לְהַזִּיל
הֻפְעַל הֻזַּל מֻזָּל יֻזַּל -אין- -אין-
פִּעֵל נִזֵּל מְנַזֵּל יְנַזֵּל נַזֵּל לְנַזֵּל
פֻּעַל נֻזַּל מְנֻזָּל יְנֻזַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַזֵּל מִתְנַזֵּל יִתְנַזֵּל הִתְנַזֵּל לְהִתְנַזֵּל

נָזֹל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נזול
שורש וגזרה ז־ל־ל ב, גזרת הכפולים
בניין נפעל

[[קטגוריה: בניין נפעל]]


  1. לשון המקרא נִתְקַף זַעֲזוּעַ, נֶחֱרַד.
    • ”בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה; יָרַדְתָּ, מִפָּנֶיךָ הָרִים נָזֹלּוּ (ישעיהו סד, פסוק ב)
    • "הָרִים נָזֹלּוּ עֵת נִגְלָה עֲלֵיהֶם אֵל" "ותשר דבורה וברק תופף ניגונים", יהודה בן בנימין

גיזרון[עריכה]

  • הפועל מופיע פעם אחת במקרא (בצורה הרגילה לכפולים, ראו לרע), וכן השימוש בו בנדבכים אחרים של העברית הוא נדיר. שורש דומה גם לערבית: زَلْزَلَ (קרי: זַלְזַלַ)- זיעזע.

מילים נרדפות[עריכה]

מידע נוסף[עריכה]

  • הפועל מופיע פעם נוספת במקרא, אלא שבפעם הזו הוא ניטה שלא כחוק: ”הָרִים נָזְלוּ מִפְּנֵי יְהוָה...“ (שופטים ה, פסוק ה)- מופע זה הוא אחד מהמופעים המעטים של פעלים כפולים בתנ"ך הניטים ללא שינויי בתנועות האופייניים לפועלי גזרה זו.

ראו גם[עריכה]

השורש זלל ב

השורש ז־ל־ל ב הוא שורש מגזרת הכפולים.

נטיות הפעלים[עריכה]

ז־ל־ל ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל
נִפְעַל נָזֹל נָזֹל יִזֹּל הִזֹּל לְהִזּוֹל
הִפְעִיל
הֻפְעַל -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל