נזלת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
נַזֶּלֶת[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | נזלת |
| הגייה* | nazelet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | נ־ז־ל |
| דרך תצורה | משקל קַטֶּלֶת |
| נטיות | ר׳ נַזָּלוֹת; נַזֶּלֶת־, ר׳ נַזְלוֹת־ |
- הפרשה רירית מן האף, בדרך כלל עקב הצטננות.
- ”הַשָּׁפָן / הַקָּטָן / שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת / הִצְטַנֵּן / הַמִּסְכֵּן / וְקִבֵּל נַזֶּלֶת“ (הַשָּׁפָן הַקָּטָן
, מאת בנימין כספי בזֶמֶרֶשֶׁת) - "לִבְשִׁי אֶת זֹאת, לִבְשִׁי בֵּינְתַיִם/ פֹּה תּוֹפְסִים תָּמִיד/ נַזֶּלֶת מִן הַטַּל" ("רינה"/ נתן אלתרמן)
- אחד מתסמיני השפעת הוא נזלת.
- ”הַשָּׁפָן / הַקָּטָן / שָׁכַח לִסְגֹּר הַדֶּלֶת / הִצְטַנֵּן / הַמִּסְכֵּן / וְקִבֵּל נַזֶּלֶת“ (הַשָּׁפָן הַקָּטָן
גיזרון[עריכה]
- מחידושי אליעזר בן-יהודה. ב'"הצבי" מי"ד חשוון (התרמ"ט 1888), במדור "הספרות והלשון", בהמשך מאמר ביקורת של העורך על "האשכול", הוא כותב:
- העורכים החכמים קוראים ל"סקרופיל" נזילה ול"קַטַר" יצרו שם חדש, הדומה לשמו בלשונות אירוֹפה, והוא קטרון. אך פירוש נזילה לפי השימוש בכל ספרות הרופאה בעברית הוא "קַטַר"[1], ועשוהו הסופרים לפי לשון ערבית, שגם בה יקראו לזה נַזְלָה.[2] רק שלפי דעתנו טוב היה לתת להשם הזה צורה אחרת מעט, והיא צורת כל שמות המחלות בלשון עברית, כפי אשר התברר לנו, והוא משקל פַעֶלֶת, שחפת, קדחת, צרעת, וכו',[3] וכן גם פה נַזֶּלֶת, והייתה אז המלה מיוחדת לשם מחלה, מה שאין כן נזילה, שהיא שם הפעולה בכלל.
- ייתכן כי החידוש נעשה גם בשל הדמיון הצלילי למילה הלועזית nasal – אפי.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: נזלת |
- אילון גלעד, עַגֶּבֶת, חַזֶרֶת וכַּלֶּבֶת: מנין הגיעו כל המחלות?, באתר "הארץ", 22/11/2017