שיחה:נזל

הגדרת הנזילה

התקשיתי קצת בהגדרת הפעל. ככל הידוע לי, חומר נוזל בהכרח כלפי מטה, בהתאם למקבילה בערבית. אם כך, הבטוי "דם נוזל בעורקיו" שגוי, שכן העורקים מזרימים דם גם אל המח, כלפי מעלה. כן, נזל נבדל מזרם בקצב התנועה - נזילה אינה יכולה להיות מהירה. לבסוף, נזילה אינה בהכרח של מצב הצבירה נוזל (בשופטים ה' ה' מופיעה נזילה של הרים). אולם, אם מוצק נוזל נדמה כי הוא אינו יכול לשמור על מבנהו (עליו, למשל, להתפרק תוך נזילה). כחלון 21:07, 30 ביולי 2009 (IDT)

אם סיגריות נוזלות מהחפיסה הן מתפרקות? או שהכוונה למבנה (כלומר, סידור) הסיגריות בחפיסה) שאינו נשמר בנזילה. אז א"כ כשיהיה לי מסגרת משופעת ופרוצה שרוחבה לא יעלה על אורך הסיגריה, הרי שכהן יזלו ממעלה אותה מסגרת לכיוון מטה (אך יישארו בה) שוב כלום לא יתפרק. מקווה שהובנתי . הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 05:08, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

לגרסתי, סיגריות אינן יכולות לנזול. ככלל, נח היה לי אלו הנזילה היתה רק עבור חומרים במצב צבירה נוזלי. לצערי, בא הכתוב בשופטים וסתר זאת. כשאני מדמין את הכתוב שם, רואה אני את ההרים מתפרקים גושים־גושים, ולכך התכונתי. מקוה שהבנתיך. כחלון 22:21, 2 באוגוסט 2009 (IDT)

אני לא בטוח איך צריך להגדיר את הפועל "נזל" (ההגדרה הנוכחית נראית בעיניי סבירה), אבל יש לי בכל זאת כמה אגורות לתרום לדיון. "נזל" בלשון המקרא אינו זהה עם "נזל" בלשון ימינו. אי אפשר להקיף את כל תקופות הלשון ואת כל השימושים האפשריים בהגדרה אחת, חייבים לפשט את העניין כדי שאפשר יהיה להתמודד אתו. אני מציע שנתחיל בלשון ימינו.

קודם כול, לאיש והאגדה: סיגריות לא נוזלות מהחפיסה. יכול להיות שבהקשר מסוים שימוש כזה יהיה סביר (אם כי קשה לי לדמיין הקשר כזה), אבל ברור שאם כן זה יהיה שימוש שולי ביותר (מטאפורי, שירי, מתחכם או אני לא יודע מה) ומודע לעצמו, וצריך להתעלם ממנו. אני לא אומר שצריך לתעד רק את המשמעויות שהן דרך המלך, אבל כן ראוי להבחין בין המשמעות (או המשמעויות) היסודית של פועל לבין משמעויות מושאלות, וזה אגב דבר שלא תמיד קל לעשות.

נניח אם אני אומר משפט כמו "הכסף נוזל לי מהכיס", לא כדאי להתחיל להתלבט אם כסף זה דבר מוחשי או מופשט ומה מצב הצבירה שלו, כי ברור שזה שימוש מושאל: הכסף לא נוזל והוא לא נמצא אצלי בכיס אלא בחשבון הבנק שלי. אולי ראוי לתעד שימוש כזה, אבל בכל אופן צריך להתחיל מהמשמעות היסודית ולא לתת לו להסיח את דעתנו. משימושים שהם ממש שוליים (כמו סיגיריות שנוזלות) חייבים להתעלם לדעתי, אחרת אין לדבר סוף. אנחנו משתדלים לתעד את המוסכמות הלשוניות הקיימות, לא את כל ההברקות הלשוניות שיכולות לצוץ.

גם "הרים נזלו" נראה כמו שימוש מושאל (האמת היא שהמקרה הזה יותר מורכב וייתכן שהשורש הוא אחר בכלל, ארחיב על כך בהזדמנות), אבל בכל מקרה, השימוש של "נזל" בלשון המקרא ראוי לדיון ולהגדרה בפני עצמו, ואין טעם לכלול אותו בהגדרה של "נזל" בלשון ימינו. ‏nevuer‏ • שיחה 20:33, 4 באוגוסט 2009 (IDT)

אני דיברתי על משקל הדוגמה המקראית והדיבור בו התחיל כחלון, הקושר את המונח "נזילה" למשהו מוצק. אם נסכים שיש "נזילה" במוצק לפחות בלשון המקרא או בהשאלה הרי שלא ברור כלל שכל מוצק "נוזל" מתפרק, בניגוד למה שכתב כחלון. לזה התכוונתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:14, 5 באוגוסט 2009 (IDT)

אני מסכים שלא ברור באיזה אפן הפעל "נָזַל" מתאר מוצק. אני מעדיף לצטט את הפסוק משופטים בערך, כי חשוב לצין שמושים מיחדים בלשון התנ"ך. אם תרצו, אפשר לכתב על כך ב"מידע נוסף". כחלון 22:13, 27 באוקטובר 2009 (IST)

הסרתי את הפסוק לא בגלל שהוא דוגמה לשימוש יוצא דופן, אלא כי הוא כנראה משקף את השורש זל"ל ולא את נז"ל. זה למעשה נָזֹלּוּ בשינוי הניקוד, כנראה. ‏nevuer‏ • שיחה 22:26, 27 באוקטובר 2009 (IST)

טוב. כחלון 23:01, 27 באוקטובר 2009 (IST)