מאוד

מְאוֹד (גם: מְאֹד) א

בא גם עם אותיות בכ"ל בְּמִדָּה רַבָּה.
- ”וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה, וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד; וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי“ (בראשית א, פסוק לא)
- ”וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל פָּרוּ וַיִּשְׁרְצוּ וַיִּרְבּוּ וַיַּעַצְמוּ בִּמְאֹד מְאֹד; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ אֹתָם“ (שמות א, פסוק ז)
- "וכל האנשים, חייבים בראייה--חוץ מחירש ואילם ושוטה וקטן וסומה וחיגר וטמא וערל, וכן הזקן והחולה והרך והֶענוג מאוד..." (רמב"ם הלכות חגיגה א)

המילה מופיעה פעמים רבות במקרא, ושם תמיד בניקוד בחולם חסר "מְאֹד". מקבילה דומה באוגריתית ניתן למצוא בעלילות בעל וענת, ההיגד 'מאֻד תמחצנה' בהוראת "תמחצנה (עד) מאד"
בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "mādu", הגייה: "מְאַדוּ" , בכתב חקוק -"ma-at-tu, ma-aʾ-dà" , בהוראת - מאד, הרבה, ^[1].

לשון המקרא יְכָלְתּוֹ שֶׁל אָדָם, מַאֲמַצָּיו לְשֶׁם־.
- ”וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ, וּבְכָל מְאֹדֶךָ“ (דברים ו, פסוק ה)
- ”...וְכָמֹהוּ לֹא הָיָה לְפָנָיו מֶלֶךְ אֲשֶׁר שָׁב אֶל יְהוָה בְּכָל לְבָבוֹ וּבְכָל נַפְשׁוֹ וּבְכָל מְאֹדוֹ“ (מלכים ב׳ כג, פסוק כה)
נדיר קִנְיָן, דָּבָר הַשַּׁיָּךְ לְ-.
- "וְכָל הָאוֹבֵד וְלֹא נוֹדַע מִי גְנָבוֹ מִמְּאֹד הַמַּחֲנֶה..." [מגילת "ברית דמשק", עמוד תשיעי, שורה עשירית]

↑ THE ROYAL INSCRIPTIONS OF TIGLATH-PILESER III AND SHALMANESER V: AN AT-A-GLANCE AKKADIAN GLOSSARY OF THE RINAP 1 CORPUS (2011-2012) - Jamie Novotny עמ'-12