נדה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נִדָּה א[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נידה
שורש וגזרה נ־ד־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. הרחיק. הפריש והוציא מן הכלל, התעלם.
    • ”הַמְנַדִּים לְיוֹם רָע וַתַּגִּישׁוּן שֶׁבֶת חָמָס.“ (עמוס ו, פסוק ג)
    • ”שִׁמְעוּ דְּבַר יְהוָה הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד יְהוָה וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם וְהֵם יֵבֹשׁוּ.“ (ישעיהו סו, פסוק ה)

גיזרון[עריכה]

  • השוו לאכדית: nadū.[1]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]

  1.   "נדה",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 5077)

נִדָּה ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נידה
הגייה* nida
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא [יהדות] אשה במצב של טמאות, שמקורו בהופעת הוסת.
    • ”דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא.“ (ויקרא יב, פסוק ב)
    • ”וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב.“ (ויקרא טו, פסוק ט)
    • ”אֶל הֶהָרִים לֹא אָכָל וְעֵינָיו לֹא נָשָׂא אֶל גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת אֵשֶׁת רֵעֵהוּ לֹא טִמֵּא וְאֶל אִשָּׁה נִדָּה לֹא יִקְרָב.“ (יחזקאל יח, פסוק ו)
  2. לשון המקרא [יהדות] אדם במצב של טומאה שמקורו במגע מיני אסור.
    • ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִוא עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה עֲרִירִים יִהְיוּ.“ (ויקרא כ, פסוק כא)
  3. בהשאלה (1): וסת, המחזור החודשי של האישה.
  4. לשון המקרא [יהדות] מצב של טומאה שמקורו במגע פיזי עם גוויה.
    • ”וְאָסַף אִישׁ טָהוֹר אֵת אֵפֶר הַפָּרָה וְהִנִּיחַ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה בְּמָקוֹם טָהוֹר וְהָיְתָה לַעֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה חַטָּאת הִוא.“ (במדבר יט, פסוק ט)
    • ”כָּל הַנֹּגֵעַ בְּמֵת בְּנֶפֶשׁ הָאָדָם אֲשֶׁר יָמוּת וְלֹא יִתְחַטָּא אֶת מִשְׁכַּן יְהוָה טִמֵּא וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל כִּי מֵי נִדָּה לֹא זֹרַק עָלָיו טָמֵא יִהְיֶה עוֹד טֻמְאָתוֹ בוֹ.“ (במדבר יט, פסוק יג)
  5. לשון המקרא [יהדות] אי-מוסריות, עבודה זרה, אלילות.
    • ”אֲשֶׁר צִוִּיתָ בְּיַד עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם.“ (עזרא ט, פסוק יא)
    • ”וַיֹּאמֶר לָהֶם שְׁמָעוּנִי הַלְוִיִּם עַתָּה הִתְקַדְּשׁוּ וְקַדְּשׁוּ אֶת בֵּית יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֵיכֶם וְהוֹצִיאוּ אֶת הַנִּדָּה מִן הַקֹּדֶשׁ.“ (דברי הימים ב׳ כט, פסוק ה)

צירופים[עריכה]

סימוכין[עריכה]


נֵדֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נדה
הגייה* nede
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ נְדָבִים
  1. מתנה, מענק, תשורה.
    • ”לְכָל זֹנוֹת יִתְּנוּ נֵדֶה וְאַתְּ נָתַתְּ אֶת נְדָנַיִךְ לְכָל מְאַהֲבַיִךְ וַתִּשְׁחֳדִי אוֹתָם לָבוֹא אֵלַיִךְ מִסָּבִיב בְּתַזְנוּתָיִךְ.“ (יחזקאל טז, פסוק לג)

סימוכין[עריכה]