נד

נָד

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	נד
שורש וגזרה	נ־ו־ד, גזרת נע"ו/י
בניין	קל

[[קטגוריה: בניין קל]]

1. זָז אָנֶה וָאָנָה, הִתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן.

   • ” וְהִכָּה יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם...“ (מלכים א׳ יד, פסוק טו)

2. עָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, נָדַד.

   • "וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם/ וּמֵאָז אָנוּדָה מֵעַם אֶל עַם ..." "שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים", יצחק פלד
   • ”כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ“ (בראשית ד, פסוק יב)
   • ”...מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, נָדוּ הָלָכוּ“ (ירמיהו נ, פסוק ג)

3. לשון המקרא נָס וְנִמְלַט מִן-.

   • ”נֻסוּ נֻּדוּ מְאֹד הֶעְמִיקוּ לָשֶׁבֶת, יֹשְׁבֵי חָצוֹר...“ (ירמיהו מט, פסוק ל)
   • ”נֻדוּ מִתּוֹךְ בָּבֶל...“ (ירמיהו נ, פסוק ח)

4. לשון המקרא הֵזִיז רֹאשׁוֹ כְּאוֹת צַעַר וְיָגוֹן.

   • ”...אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ, וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל תָּנֹד לָהֶם“ (ירמיהו טז, פסוק ה)
   • ”וַיָּבֹאוּ אֵלָיו (אל איוב) כָּל אֶחָיו וְכָל אַחְיֹתָיו וְכָל יֹדְעָיו לְפָנִים [...] וַיָּנֻדוּ לוֹ וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל הָרָעָה...“ (איוב מב, פסוק יא)

5. לשון המקרא אָבַד וְסָפָה, לֹא נוֹתַר מִמֶּנּו ּזֵכֶר.

   • ”בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי, וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי; נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה, וּכְאֵב אָנוּשׁ“ (תהילים עח, פסוק יג)

גיזרון

• השורש נו"ד קרוב מאוד אל השורש נד"ד (ואף נרדף לו) ועניינו מעבר ממקום אחד לאחר, וגם אל השורש נד"ה שעניינו ריחוק וגרוש . משורש זה נוצר גם השורש המרובע נדנ"ד שעניינו נידה קלה וגם השורש (השלם) ני"ד המשומש בעברית החדשה ואף שניהם חלק ממשפחת שורשים זו.

צירופים

• נע ונד

נגזרות

• נַוָּד
• נידה
• נִיד

מילים נרדפות

נע (1) זז (1) התנועע (1)

נדד (2) נצא (2)

ברח (3) נמלט (3) נס (3)

ראו גם

• נדנד
• הניד
• התנודד
• נודד