מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נֹד כלי עשוי עור; ראו צורה נפוצה יותר נאד .
הערך: נֵד .
זָז אָנֶה וָאָנָה, הִתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן.
” וְהִכָּה יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם...“ (מלכים א׳ יד , פסוק טו )
עָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, נָדַד.
"וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם/ וּמֵאָז אָנוּדָה מֵעַם אֶל עַם ..." "שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים", יצחק פלד ”כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ“ (בראשית ד , פסוק יב ) ”...מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, נָדוּ הָלָכוּ“ (ירמיהו נ , פסוק ג )
לשון המקרא לשון המקרא ”...אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ, וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל תָּנֹד לָהֶם“ (ירמיהו טז , פסוק ה ) ”וַיָּבֹאוּ אֵלָיו (אל איוב) כָּל אֶחָיו וְכָל אַחְיֹתָיו וְכָל יֹדְעָיו לְפָנִים [...] וַיָּנֻדוּ לוֹ וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל הָרָעָה...“ (איוב מב , פסוק יא ) לשון המקרא ”בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי, וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי; נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה, וּכְאֵב אָנוּשׁ“ (תהילים עח , פסוק יג )
השורש נו"ד קרוב מאוד אל השורש נד"ד (ואף נרדף לו) ועניינו מעבר ממקום אחד לאחר, וגם אל השורש נד"ה שעניינו ריחוק וגרוש [ 1]
הפועל נַדֻ 'nadu' באכדית מצוי בסיפור נטישתו של סרגון מאכד על–ידי אמו המניחה את בנה בנהר בתוך סלסלה, שהכינה בקפידה רבה, כדי לתת לו הזדמנות להינצל. והנה, גם שם, הפועל המתאר את דבר הנטישה "nadu" הוא פועל שהוראתו - "להשליך" היינו: שילוחו של המושא לגורלו [ 2]
2: מופיע כצירוף בעברית חדשה, כמונח מטאורולוגי - נד מים .
↑ קראו כאן את מאמרה של האקדמיה ללשון העברית באשר לקובץ שורשים זה. ↑ שם הספר: אנשי שוליים בתקופת המקרא : ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות. מחבר- נחום אברהם, ירושלים,מוסד ביאליק 2011;עמוד: 12
השורש נוד
השורש נ־ו־ד הוא שורש מגזרת נע"ו/י .
נ־ו־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָד נָד או נֵד
יָנוּד
נוּד
לָנוּד
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵנִיד מֵנִיד
יָנִיד
הָנֵד
לְהָנִיד
הֻפְעַל הוּנַד
מוּנָד
יוּנַד
-אין-
-אין-
פִּעֵל
פֻּעַל נוֹדַד מְנוֹדָד
יְנוֹדַד
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹדֵד מִתְנוֹדֵד
יִתְנוֹדֵד
הִתְנוֹדֵד
לְהִתְנוֹדֵד
בבניין קל , בזמן ההווה, השורש נו"ד ניטה גם לפי משקל "פָּעֵל" (כמו הפעלים: מֵת, עֵר): ”נֵד קָצִיר“ (ישעיהו יז , פסוק יא ) .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נד
הגייה * ned
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ד־ד
דרך תצורה
נטיות
תופעת טבע בה מתלכדות טיפות זעירות הנראות כמערבולת דמוית עמוד בשמיים, לרוב מופיעה מתחת לענן.
”כֹּנֵס כַּנֵּד מֵי הַיָּם נֹתֵן בְּאוֹצָרוֹת תְּהוֹמוֹת“ (תהלים לג , פסוק ז ) ”וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבֿוּ כְֿמוֹ נֵדֿ נֹזְלִים קָפְֿאוּ תְֿהֹמֹת בְּלֶבֿ יָם“ (שמות טו , פסוק ח ) ”וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹתֿ רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן יְהוָה אֲדֿוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָהֿ וְיַעַמְדֿוּ נֵדֿ אֶחָדֿ“ (יהושע ג , פסוק יג ) . "...החזאית הודיעה בטלוויזיה על נד מים ש"יתנד-נד" לו להנאת הרוחצים, מעל חוף בננה-קיטץ',שבסמוך לטיילת-ציץ'...
תיבת נד מופיעה בהגייה דומה בערבית: נֲד (نَدّْ) בהוראות: רום גובה,תלולית
תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
נד
ערך בוויקיפדיה: נד מים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נד