נד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola actions back.png ערך זה עוסק בפועל. לערך העוסק בנֹד כלי עשוי עור; ראו צורה נפוצה יותר נאד.

נָד[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נד
שורש וגזרה נ־ו־ד, גזרת נע"ו/י
בניין פָּעַל (קַל)


  1. זָז אָנֶה וָאָנָה, הִתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן.
    • ” וְהִכָּה יְהוָה אֶת-יִשְׂרָאֵל, כַּאֲשֶׁר יָנוּד הַקָּנֶה בַּמַּיִם...“ (מלכים א׳ יד, פסוק טו)
  2. עָבַר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, נָדַד.
    • "וְאִם בִּידֵי אַכְזָרִים גֹּרַשְׁתִּי מִשָּׁם/ וּמֵאָז אָנוּדָה מֵעַם אֶל עַם ..." "שָׁם בִּמְקוֹם אֲרָזִים", יצחק פלד
    • ”כִּי תַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ; נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ“ (בראשית ד, פסוק יב)
    • ”...מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה, נָדוּ הָלָכוּ“ (ירמיהו נ, פסוק ג)
  3. לשון המקרא נָס וְנִמְלַט מִן-.
  4. לשון המקרא הֵזִיז רֹאשׁוֹ כְּאוֹת צַעַר וְיָגוֹן.
    • ”...אַל תָּבוֹא בֵּית מַרְזֵחַ, וְאַל תֵּלֵךְ לִסְפּוֹד, וְאַל תָּנֹד לָהֶם“ (ירמיהו טז, פסוק ה)
    • ”וַיָּבֹאוּ אֵלָיו (אל איוב) כָּל אֶחָיו וְכָל אַחְיֹתָיו וְכָל יֹדְעָיו לְפָנִים [...] וַיָּנֻדוּ לוֹ וַיְנַחֲמוּ אֹתוֹ עַל כָּל הָרָעָה...“ (איוב מב, פסוק יא)
  5. לשון המקרא אָבַד וְסָפָה, לֹא נוֹתַר מִמֶּנּו ּזֵכֶר.
    • ”בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי, וּבַבֹּקֶר זַרְעֵךְ תַּפְרִיחִי; נֵד קָצִיר בְּיוֹם נַחֲלָה, וּכְאֵב אָנוּשׁ“ (תהילים עח, פסוק יג)

גיזרון[עריכה]

  • השורש נו"ד קרוב מאוד אל השורש נד"ד (ואף נרדף לו) ועניינו מעבר ממקום אחד לאחר, וגם אל השורש נד"ה שעניינו ריחוק וגרוש [1]. משורש זה נוצר גם השורש המרובע נדנ"ד שעניינו נידה קלה וגם השורש (השלם) ני"ד המשומש בעברית החדשה ואף שניהם חלק ממשפחת שורשים זו.
  • הפועל ‏"nadu" באכדית מצוי בסיפור נטישתו של סרגון מלך אכד על–ידי אמו המניחה את בנה בנהר בתוך סלסלה, שהכינה בקפידה רבה, כדי לתת לו הזדמנות להינצל. והנה, גם שם, הפועל המתאר את דבר הנטישה "nadu" הוא פועל שהוראתו - "להשליך" היינו: שילוחו של המושא לגורלו [2].

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. קראו כאן את מאמרה של האקדמיה ללשון העברית באשר לקובץ שורשים זה.
  2. שם הספר: אנשי שוליים בתקופת המקרא : ריקים ופוחזים, מצורעים, הומוסקסואלים, זונות וקדשות. מחבר- נחום אברהם, ירושלים,מוסד ביאליק 2011;עמוד: 12


השורש נוד

השורש נ־ו־ד הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

נ־ו־ד עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָד נָד או נֵד יָנוּד נוּד לָנוּד
נִפְעַל
הִפְעִיל הֵנִיד מֵנִיד יָנִיד הָנֵד לְהָנִיד
הֻפְעַל הוּנַד מוּנָד יוּנַד -אין- -אין-
פִּעֵל
פֻּעַל נוֹדַד מְנוֹדָד יְנוֹדַד -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנוֹדֵד מִתְנוֹדֵד יִתְנוֹדֵד הִתְנוֹדֵד לְהִתְנוֹדֵד

הערה[עריכה]

  • בבניין קל, בזמן ההווה, השורש נו"ד ניטה גם לפי משקל "פָּעֵל" (כמו הפעלים: מֵת, עֵר): נֵד קָצִיר“ (ישעיהו יא, פסוק יז).