חרם
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יש להוסיף לדף זה את הערך: חָרָם.
חֵרֶם א[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרם |
| הגייה* | kherem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־ם |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | ר׳ חֲרָמִים; חֵרֶם־, חֶרְמֵי־. גם: חֲרָמוֹת, חֶרְמוֹת־ |
- לשון המקרא דבר שנאסר לשימוש או שהוקדש לה'.
- לשון המקרא מוות, הריגה; מה שהוחלט להשמידו, בדרך כלל במלחמה.
- "וַאֲחַלֵּל שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְאֶתְּנָה לַחֵרֶם יַעֲקֹב וְיִשְׂרָאֵל לְגִדּוּפִים." (ישעיהו מג כח)
- נידויו של אדם מהחברה; נידוי מדינה או ארגון והפעלת סנקציות עליהם.
- עשינו חרם על דני מפני שהוא הלשין על רמי למורה.
- ארה"ב מעוניינת שהאו"ם יטיל חרם על איראן.
- אירופה הטילה חרם על ארגון החמאס בקבעה שהוא ארגון טרור.
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: excommunication
- ערבית: تحريم
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אילון גלעד, "מה בין חירום, לחורמה, ומי זכה לבויקוט הראשון?". "הארץ", 4 בספטמבר 2019.
חֵרֶם ב[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרם |
| הגייה* | kherem |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא רשת לציד דגים.
- "מִשְׁטַח חֲרָמִים תִּהְיֶה בְּתוֹךְ הַיָּם כִּי אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה וְהָיְתָה לְבַז לַגּוֹיִם." (יחזקאל כו ה)
- ”כֻּלֹה בְּחַכָּה הֶעֱלָה יְגֹרֵהוּ בְחֶרְמוֹ וְיַאַסְפֵהוּ בְּמִכְמַרְתּוֹ עַל כֵּן יִשְׂמַח וְיָגִיל.“ (חבקוק א, פסוק טו)
- ”וּמוֹצֶא אֲנִי מַר מִמָּוֶת אֶת הָאִשָּׁה אֲשֶׁר הִיא מְצוֹדִים וַחֲרָמִים לִבָּהּ [...].“ (קהלת ז, פסוק כו)
פרשנים מפרשים[עריכה]
- רש"י על קהלת ז כו: "וחרמים לבה" - לשון מכמורת כמו (חבקוק א) יגורהו בחרמו יאספהו במכמרתו.
- (1:) בלשון התלמוד "חרמי-טיבריה" הם: דיגי-טבריה, ככתוב: קיבלו עליהן חרמי טיבריה ודשושי עכו וגרוסי ציפורין שלא לעשות מלאכה בחולו של מועד (ירושלמי מועד קטן ב, ה). ב תלמוד שטיינזלץ פירשו את כינויו של ”רבי יוסי החרם“ (בבלי, מסכת מנחות – דף לז, עמוד א), חרם-שמשלח ידו היתה בדייג .
צירופים[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אילון גלעד, "מה בין חירום, לחורמה, ומי זכה לבויקוט הראשון?". "הארץ", 4 בספטמבר 2019.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ מנדל נון, הדיג העברי הקדום. הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד. עמ' 57.
חָרֻם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרום |
| הגייה* | charum |
| חלק דיבר | |
| מין | זכר |
| שורש | ש־ר־ש |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- פחוס, שנראה כשקע באיזור החוטם.
- "כִּי כָל-אִישׁ אֲשֶׁר-בּוֹ מוּם, לֹא יִקְרָב: אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ, אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ" (ויקרא כא יט)
גיזרון[עריכה]
- רבי יוסי התנא נקרא חרום אף בשל מומו שהיה חוטמו שקוע.
- מופיע גם כצרף " וְעַל-יָדָם הֶחֱזִיק יְדָיָה בֶן-חֲרוּמַף וְנֶגֶד בֵּיתוֹ וְעַל-יָדוֹ הֶחֱזִיק חַטּוּשׁ בֶּן-חֲשַׁבְנְיָה" (נחמיה ג י)
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: squashed
ראו גם[עריכה]
- הוסיפו לכאן קישורים למונחים קרובים בוויקימילון.
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: ערך בוויקיפדיה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרם |
- שם כותב, [Address תיאור המאמר], שם האתר