שמת
מראה
שִׁמֵּת
[עריכה]ניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | שימת |
שורש וגזרה | שׁ־מ־ת |
בניין | פִּעֵל |
- הטיל נדוי
- ואם אין לו דבר מגולה לבני אדם ראוי לשמתו ולהחרימו זמן הוא תשעים יום ואחר כך משביעין אותו (משפטי שבועות לרב האי גאון ח"ב שער י' מחוייבי גזירה)
גיזרון
[עריכה]- בלשון חז"ל הפועל בארמית מן שַׁמְתָא-נידוי. כפועל בעברית מתקופת הגאונים והראשונים.
- ”האי צורבא מרבנן דסנו שומעניה היכי ליעביד? לשמתיה - צריכי ליה רבנן, לא לשמתיה - קא מיתחיל שמא דשמיא“ (בבלי, מסכת מועד קטן – דף יז, עמוד א) תלמיד חכם שמגונות שמועותיו איך יעשה? ישמת אותו - צריכים לו החכמים לא ישמת אותו - מתחלל שם שמיים.
- בתלמוד מובא שהמילה שמתא גזורה משֵׁם בדרשת חז"ל שם פרעה מלך מצרים שאון העביר המועד (מו"ק ט"ז ע"ב) רב אמר שם-מיתה. ושמואל אמר שממה יהיה. (שם יז ע"א).
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: word