התנודד

הִתְנוֹדֵד

הִתְנוֹעֵעַ, הִטַּלְטֵל וְאִבֵּד מִיַּצִּיבוּתוֹ.
- הַסּוּסִים הַקְּטַנִּים/ הֲלוּ כִּשְׂטָנִים/ וְהַסּוּס הַגָּדוֹל/ הִתְנוֹדֵד וַיִּפֹּל..." "אַבָּא נִלְחָם לַחֹפֶשׁ", נתן אלתרמן
- ”נוֹעַ תָּנוּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכּוֹר, וְהִתְנוֹדְדָה כַּמְּלוּנָה...“ (ישעיהו כד, פסוק כ)
לשון המקרא נֶחֱרַד וְהִצְטַעֵר בַּאֲשֵׁר לְ-.
- ”שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר...“ (ירמיהו לא, פסוק יז)

השורש נ־ו־ד הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

בבניין קל, בזמן ההווה, השורש נו"ד ניטה גם לפי משקל "פָּעֵל" (כמו הפעלים: מֵת, עֵר): ”נֵד קָצִיר“ (ישעיהו יז, פסוק יא).