נב
מראה
נָב
[עריכה]ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נב |
שורש וגזרה | נ־ו־ב, גזרת נע"ו/י |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- שגשג והצליח, נִתְפַּתַּח וצמח (גם בהשאלה).
- ”עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה; דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ“ (תהילים צב, פסוק טו)
- "...כי כחבצלת הזאת כן יָנוּב וכן יִפרח גבר בשחר טל ילדותו... אברהם מַאפּוּ, "אהבת ציון", עמ' 30
- "...אז יָנוּב בקרבּוֹ (הזרזיר) מְשׂוֹשׂ הָאביב וחמודותיו... מנדלי מוכר ספרים, "תולדות הטבע ב'", עמ' 182
- "...גם גֶּפֶן פּוֹרִיָּה לֹא תָנוּב עֲנָבֶיהָ [...] מִבלעדי תוֹמֵךְ שבט או זמורת זר..." שמשון בלוך הלוי, "שבילי עולם א'"
- לשון המקרא הֵפִיק מִתּוֹכוֹ, בִּטֵּא.
גיזרון
[עריכה]- שורש מקראי. מקבילה במשמע דומה גם בארמית: נוֹבָא - פרי.