מרס
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מַרְס[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מרס |
| הגייה* | mars |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| חודשים לועזיים |
|---|
|
יָנוּאָר | פֶבְּרוּאָר | מַרְץ | אַפְּרִיל |
- אל המלחמה הרומי.
- ”מי יערך דמות לאל מרס, עת יבריק לבושו-מתכת, מי מריון בטרויה יתאר, עת אבק יקדירו כעב, או פני דיאומדס, זה ידמה לאלים בסערת קרב, עת פלס ימינו תומכת.“ (מבחר שירה, מאת הוראטיוס, בפרויקט בן יהודה)
- החודש השלישי בשנה האזרחית ובלוח השנה הגרגוריאני, הנוצרי. כולל 31 ימים. מגיע אחרי פברואר ולפני אפריל.
- ”לפי־שעה רק החליטה הממשלה, שבמשך שמונת החדשים מאבגוסט 1937 עד מרס 1938 יעלו לא יותר משמונת אלפים יהודים.“ (אגרת העליה, מאת דוד בן גוריון, בפרויקט בן יהודה)
- שם לועזי לכוכב־הלכת מאדים.
- ”ורוח נבואה זאת בִּעֲתַתוּ בגלל מַצב הכוכבים אשר צָפָה כי יהיה בעת ההיא, והוא: כי מזל שבתאי (סאַטורן) ומזל צדק (יופיטער) ומאדים (מאַרס) יתלכדו בעת ההיא ויתיצבו במזל דגים...“ (המבול בשנת 1524, מאת קלמן שולמן, בפרויקט בן יהודה)
- [משחקים] כינוי לנצחון כפול במשחק שש־בש, כאשר היריב לא הספיק להוציא אפילו אבן משחק אחת.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- לשון המקרא אחד משריו של אחשורוש מלך פרס.
גיזרון[עריכה]
- 2. מלטינית: Martius. שם החודש גזור משמו של אל המלחמה הרומי, מרס. התעתיק העברי מרץ חדר אל העברית מן הגרמנית, שם נכתב שם החודש März, אך שמו התקני של החודש הוא מרס.
- 5. מסנסקריט: mārṣa) मार्ष) – נכבד; ייתכן כי השם מַרְסְנָא שבאותו פסוק נגזר ממנו.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: מרץ |
| ערך בוויקיפדיה: מאדים |
| ערך בוויקיפדיה: מרס (מיתולוגיה) |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מאדים |
| תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרס (מיתולוגיה) |
- מארס או מרץ באתר האקדמיה ללשון העברית, מרס 2019