מפה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַפָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מפה
הגייה* mapa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־פ־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַפּוֹת, מפַּת־, ר׳ מַפּוֹת־
מפת העולם.
  1. חתיכה של בד, בפרט כזו המשמשת לכסוי שולחן.
    • ”רבה בר רב הונא איקלע לבי ריש גלותא; אייתו תכא קמיה, פרס מפה וקידש“ (בבלי, מסכת פסחיםדף ק, עמוד ב) (כאן במשמעות יריעת בד לכסוי הלחם)
    • ”עוד מנהג גדול היה בירושלים: מפה פרוסה על גבי הפתח, כל זמן שמפה פרוסה אורחין נכנסין; נסתלקה המפה אין האורחין נכנסין“ (בבלי, מסכת בבא בתראדף צג, עמוד ב)
    • וִיבֹרַךְ עַל מַפָּה נְקִיָּה לְלֹא פְרוּסַת חַלָּה, וַתַּחְבֹּשׁ שְׁבִיס-שַׁבָּת לְרֹאשָׁהּ "אימי, זכרונה לברכה", חיים נחמן ביאליק
  2. תרשים המתאר את העולם הפיסי באופן מְפַשֵּׁט.
    • לפני תשע שנים הביאו ראשונה מפה של ארץ זרה ופרשו אותה על מפתה של ארץ-ישראל "פרכוסים אחרונים", אלתר דרויאנוב, 1912
    • מומלץ לקחת מפה כאשר הולכים לטייל.

גיזרון[עריכה]

  • גיזרון המילה המקורית שנוי במחלוקת.[1] יש הסוברים שמקור המילה העברית מלטינית: mappa – מטפחת (ובהשאלה, גם מפת העולם); ואחרים סוברים שלהיפך.
במשמעה המקורי תיארה המילה יריעת בד כלשהי, למשל "סימנין היו לכל נשיא ונשיא, מפה וצבע על כל מפה ומפה, כצבע של אבנים טובות שהיו על לבו של אהרן" (במדבר רבה ב ז). כבר במשנה מופיעה המילה במשמעות "בד לכיסוי השלחן", ואליעזר בן יהודה מציין זאת בתשובתו לקורא.[2]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מפה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מפות

הערות שוליים[עריכה]

מִפָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיפה
שורש וגזרה מ־פ־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. יצר מפה, מיין, סיווג, סרק לפרוטרוט
    • הבוטנאי מיפה את כל הצמחים בשטח - הוא הכין דוח של רשימת המינים השונים ותפוצתם
    • ב-14 באפריל 2003 הסתיים מיפוי 99% מהגנום האנושי.

גיזרון[עריכה]

  • הפועל נגזר משם העצם מפה דלעיל.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: map‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

  • סיווג
  • מיין