מחמאה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מַחְמָאָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחמאה
הגייה* machmaa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ח־מ־א
דרך תצורה משקל מַקְטָלָה
נטיות ר׳ מַחְמָאוֹת
  1. ביטוי שבח, ברכה; הבעת דעה טובה.
    • הוא זכה למחמאות ולשבחים רבים על עבודתו הנמרצת.
    • "ובאמרי 'חרדת־קודש' – אין אני רוצה לתת לכם 'מחמאה', או 'קוֹמפּלימנט' זול – לאותם אנשים שיש לי הכבוד לנאום לפניהם (מתוך נאומו של זאב ז'בוטינסקי במועצה הארץ־ישראלית)
    • "אלתר זיסקינד הודה על המחמאה בצחוק מלא חן ("בסבכי היער", מרדכי בן־הלל הכהן)
  2. (סלנג) כינוי למרגרינה, שומן ממקור צמחי הניתן למריחה ומשמש כתחליף לחמאה.


גיזרון[עריכה]

  • מקור המילה בהבנה מוטעית של הפסוק: ”חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב־לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת.“ (תהלים נה, פסוק כב).
    למעשה ה־מ' כאן היא מ' היתרון, וכוונת הפסוק היא: 'דבריו רכים משמן וחלקים מֵחמאה (=חֲמָאוֹת בלשון רבים), אך בלבו הוא מתכנן קרב (פְּתִחוֹת הן כנראה חרבות או כיוצא בזה ראו- ”אַל־יִתְהַלֵּ֥ל חֹגֵ֖ר כִּמְפַתֵּֽחַ (מלכים א׳ כ, פסוק יא) חוגר הוא הלוחם חגור בחרב המוכנה לשליפה . מפתח הוא הלוחם השרוי בשמחה אקסטטית לאחר שכבר ניצח בקרב, וכעת נראה לעיני כל כשנשקו נצור. באשורית תיכונה, מצוייה פִּיתְּחֻ pitḫu בהוראת חתך עמוק,פֶּצע ניקוב [1]. קטאבנית - לחרוט. לשון מאהרי - ptḫ בהוראת לנקב,לפצוע.)
  • ניקוד המילה מַחְמָאוֹת במקום מֵחֲמָאוֹת חריג. הפתח במ"ם מקורו אולי בהשפעת החי"ת הגרונית.

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ניגודים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. The Assyrian Dictionary of the Oriental Institute of the University of Chicago -1995 ,"pitḫu" , page - 435