מושך ספינות

מוֹשֵׁךְ סְפִינוֹת

עברית חדשה פועל המושך בחבל סירת־משא או ספינת־משא לאורך גדת תעלת־שיט או נהר.
- "כדי לאפשר מעבר חפשי לנגדי, כלומר למושכי הספינות, לכל ארכה של שפת הנהר, היו בעלי הקרקעות על שפת הנהרות מחויבים לקוץ את העצים בשני עברי הנהר ברוחב של מלא כתף של מושכי הספינות." (רפאל פטאי, הספנות העברית, 1938)
- ”והשיר העתיק, אחד מן השירים הראשונים של יבשת זו [...] שירם של מושכי הספינות בנהרות אמריקה, שוב מהדהד [...].“ ("קול העם", 30 באפריל 1956, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "חלקים גדולים משביל זה עוברים בתוואי שהיה פעם 'שביל המשיכה', שבו היו הולכים מושכי הסירות, בני אדם או סוסים. (דני קרמן, "שלושה בסירה אחת: טיול במעלה התמזה". Y-net,‏ 3 ביולי 2003)

"גארפיעלד היה מבני עניים ובנערותו היה מושך בחבלים את הרפסודות על התעלה בקרבת באַלטימאָרע." ("חבצלת", 5 ביולי 1888, עמ' 2.)
”השבוע מציגים בראינוע „עדן“ את הבורלקים של הוולגה.“ ("דאר היום", 30 באפריל 1929, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

ערך בוויקיפדיה: Burlak

ערך בוויקיפדיה: Towpath

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: שבילי מושכי הספינות