מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | לימין |
| הגייה* | limen |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | שאילה |
| נטיות | |
- לשון חז"ל [לא בשימוש] מעגן, נמל.
- ”שתי ספינות שהיו עולות בלימן, אחת מבקשת רוח צפונית ואחת מבקשת רוח דרומית. יכולה היא הרוח אחת להנהיג את שתיהן כאחת?“ (אסתר רבה, פרשה ב, סימן יד)
- ”שאם יעשה אדם ספינה שתהא עומדת בלמין, יעשה רחבה אחד מששה בארכה וגבהה א' מעשרה בארכה.“ (בראשית רבה, פרשה לא, סימן י)
- "אמר להן: אם מטילין אתם אותו לים, הטילוני עמו. והיה בוכה ומתאבל ובא, עד שהגיע ללמינה של יפו." (ירושלמי יומא דף יט ב)
- מיוונית: limen) λιμήν). גם לְמֵין, לִימֵין, לִימָן. השוו לשם העיר האוקראינית לימן (Лиман) מילולית (лиман) בהוראת: שפך של גוף מיימי , ראו גזרון נמל .
|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לימן |
ערך בוויקיפדיה: לימן (גוף מים)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לימן