מעגן

מַעֲגָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעגן
הגייה*	ma'agan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע-ג-ן
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מַעֲגָנים; מַעֲגַן־, ר׳ מַעֲגָנֵי־

מעגן

1. עברית חדשה מקום עגינה; כל מקום המתאים לעגינת כלי שיט, אשר על פי רוב מסומן במפה.

   • "וכשהשימוש בנמל ירשה זאת ישכללו גם את השטח של 6000 רגל מחזית החוף לצורך מעגן אניות." ("דאר היום", 8 במאי 1928, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • מעגן הסירות נמצא מעבר לכף, ואליו מועדות פנינו.
   • הספינה שטבעה בכניסה למעגן הדיג הוצפה ונגררה אל המספנה הקרובה לתיקונים.

גיזרון

1. מחידושי דוד רמז. מן עוגן. האקדמיה ללשון העברית, רשימת מונחים בימאות, תשי"ב (1953), ורשימת מונחים בגאוגרפיה, תשכ"ה (1965).

תרגום

• אנגלית: anchorage‏‏‏‏
• צרפתית: emplacement de mouillage‏‏‏‏
• גרמנית: Ankerplatz‏‏‏‏

ראו גם

• נמל
• מעגנה
• מרינה