מעגן

מַעֲגָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מעגן
הגייה*	ma'agan
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע-ג-ן
דרך תצורה
נטיות	ר׳ מַעֲגָנים; מַעֲגַן־, ר׳ מַעֲגָנֵי־

מעגן

1. עברית חדשה מקום עגינה; כל מקום המתאים לעגינת כלי שיט, אשר על פי רוב מסומן במפה.

   • ”וכשהשימוש בנמל ירשה זאת ישכללו גם את השטח של 6000 רגל מחזית החוף לצורך מעגן אניות.“ ("דֹאר היום", 8 במאי 1928, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • ”אם הנכס החמרי הזה של מזח־ברזל קטן ושל בריכת־מעגן פעוטה [...] נוצר בתל־אביב במשך שנה, על חוף שומם, הנה לא הופיע כאן יש מאין.“ (שנה לנמל תל אביב, מאת יצחק בן־דור, בפרויקט בן יהודה)
   • "חברת נמלי ישראל, אשר מעגן שביט נמצא בתחומה ומנוהל על ידה, פרסמה מכרז לבניית רציפים צפים במעגן אשר יגדילו את מספר מקומות העגינה בעוד כ־40 מקומות." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי)

גיזרון

• מן עוגן. מחידושי דוד רמז.
• האקדמיה ללשון העברית, רשימת מונחים בימאות (תשי"ב), 1953; רשימת מונחים בגאוגרפיה (תשכ"ה), 1965.

צירופים

• מעגן סכור

תרגום

• אנגלית: anchorage‏‏‏‏
• צרפתית: emplacement de mouillage‏‏‏‏
• גרמנית: Ankerplatz‏‏‏‏

ראו גם

• נמל
• מעגנה
• מרינה
• תחנת עגינה
• מבוא ים