מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
נֶעְתָּר או נֶעֱתָר[ עריכה ]
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
נעתר
שורש וגזרה
ע־ת־ר
בניין
נִפְעַל
התרצה למבוקש ממנו.
”וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַיהוה לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ, כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ יהוה, וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ.“ (בראשית כה , פסוק כא )
”וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיֵּעָתֵר יהוה לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל.“ (שמואל ב׳ כד , פסוק כה )
”וְנָגַף יהוה אֶת־מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא, וְשָׁבוּ עַד־יהוה; וְנֶעְתַּר לָהֶם, וּרְפָאָם.“ (ישעיהו יט , פסוק כב )
”וַנָּצוּמָה, וַנְּבַקְשָׁה מֵאֱלֹהֵינוּ עַל־זֹאת; וַיֵּעָתֵר לָנוּ.“ (עזרא ח , פסוק כג )
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה *
חלק דיבר
מין
שורש
ש־ר־ש
דרך תצורה
נטיות
שאין בו צורך ואינו רצוי