הואיל

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הוֹאִיל[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הואיל
שורש וגזרה י־א־ל, גזרת נפ"יו
בניין הִפְעִיל


  1. לשון המקרא פָּתַח בְּדָבָר, הֵחֵל לַעֲשוֹׂת.
    • ”...הִנֵּה-נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל אֲדֹנָי, וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר“ (בראשית יח, פסוק כז)
    • ”בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, בְּאֶרֶץ מוֹאָב, הוֹאִיל מֹשֶׁה, בֵּאֵר אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת לֵאמֹר“ (דברים א, פסוק ה)
  2. לעולם לפני ו' או לפני ש' פֹּעַל הֶסְבֵּר; מִכֵּיוָן שֶׁ-, מֵאַחַר שֶׁ-, יַעַן-.
  3. לשון המקרא גָּמַר אֹמֶר (בִּמְיֻחָד אַחֲרֵי הִסּוּס).
    • ”וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת, כִּי לֹא נִסָּה, וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל: לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה, כִּי לֹא נִסִּיתִי; וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו“ (שמואל א׳ יז, פסוק לט)
  4. לשון המקרא צֵרַף בִּשְׁבוּעָה, הִשְׁבִּיעַ אֶת-.
    • וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר: אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי, וְלֹא טָעַם כָּל-הָעָם לָחֶם“ (שמואל א׳ יד, פסוק כד)
  5. נַעֲנָה בְּחִיוּב, הִסְכִּים.
    • ”...וַיֹּאמֶר אֲבִי הַנַּעֲרָה אֶל הָאִישׁ, הוֹאֶל-נָא וְלִין, וְיִיטַב לִבֶּךָ“ (מלכים ב׳ ו, פסוק ג)
    • ”כִּי לֹא יִטֹּשׁ יְהוָה אֶת-עַמּוֹ [...] כִּי הוֹאִיל יְהוָה לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם“ (שמואל א׳ יב, פסוק כב)
    • התואילי לרקוד עמי הערב?
    • סוף סוף הואיל בטובו לפתוח את הדלת

גיזרון[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]